אני רוצה לספר לכם היום על כריסטופר.
זהו סיפור על היפוך משמעויות, סיפור על נחישות וביטחון קיומי וסירוב לקחת חלק במשחקי תפקידים ובעיקר סיפור על חתול מלא כריזמה, שאימץ את העיקרון ״מה שתיצור – הוא שיהיה״
כריסטופר הוא חתול שחור וצעיר, אצילי, עם עיניים בהירות בורקות, שיום בהיר אחד הגיע לחצר שלנו והתמקם בה כאילו הוא כאן מאז ומתמיד.
אסף נתן לו את השם כריסטופר ואני הופתעתי כי אף אחד מן החתולים שמגיעים לכאן לנשנש להנאתם, לא קיבל ממנו שם עד היום.
כריסטופר ביסס את מעמדו בין שאר החתולים בקלות ובעיקר בנחישות, ומן התחלה הקרין את הנכס הנפשי החשוב ביותר – ערך עצמי משולב בסוג של שלוות נפש הנובעת מן הכוונון למה שהוא רוצה להשיג ומן העוצמה הפנימית המעניקה לו את הידיעה שיגשים וישיג זאת.
━━━
מההתחלה כריסטופר הרגיש כאן בבית.
התעלם באלגנטיות מרדיפותיהם של לוקהאס וצ׳וצ׳ה עד שהם התרגלו אליו והחלו לקבל אותו כחלק מן הממלכה שלהם.
בביטחון מלכותי, מצא לו מקומות שבהם הוא אוהב לשבת, שם הוא יושב בנינוחות אצילית ומתבונן בסקרנות על הממלכה הקסומה ומלאת הפעילות.
הביטחון הקיומי שלו מוביל אותו לשבת נגיש וחשוף.
על האדמה, מתחת למזרקה זה, הספוט האהוב עליו, או על כורסת הקש הישנה שלי, המשקיפה על המזרקה.
כל בוקר כשהייתי יוצאת לשתות את הקפה שלי הייתי אומרת לכריסי – האביר השחור בוקר טוב, והוא היה נועץ בי את המבטים העמוקים שלו בשלווה.
━━━
ואז הגיעה ליאה.
גורת כלבים קטנה, שובבה, שאחת מן האהבות הגדולות שלה היא להזמין למשחק כל יצור חי.
רק ששפת הכלבים ושפת החתולים שונות.
וליאה, פעם אחר פעם, ניסתה להזמין את כריסטופר למשחק, בקיפצוצים שמחים ונביחות רמות, בקול סופרן גורי שנשמע כמו דלת חורקת המתנודדת על ציריה החלודים.
ההזמנה למשחק נגמרה באורח קבע בהצטרפות של לוקהאס למקהלה ואז רדיפות אחר כריסטופר שלא היה מרוצה כלל שהפריעו לו במדיטציה שלו.
כריסטופר הפך להיות האובססיה של ליאה, בכל יציאה לחצר היא מיד מחפשת אותו, ורוצה להזמין אותו למשחק, מה שנגמר בכך שכריסי נאלץ לשנות פוזיציה ולהיות נרדף, כמו כוכב פופ שהמעריצות דולקות אחריו והוא נאלץ לנוס על נפשו.
אבל מה… כריסי סירב לשתף פעולה עם משחקי התפקידים הנורמטיביים שבהם הכלב רודף והחתול נרדף.
אם זו הממלכה שלו הרי שלא חייבת להתקיים בה המציאות המקובלת והוא לא חייב להיגרר לתוך סיטואציה מוכתבת מראש.
חתול חכם הכריסטופר הזה…
וכך בכל פעם שליאה מציקה לו ולוקהאס מצטרף, החל כריסטופר לרדוף אחריהם.
המחזה המצחיק של חתול שחור ונחוש, רודף אחרי שני כלבים שמגיבים ביללות של פחד, הוא אחד המחזות המצחיקים ביותר שממחיש עד כמה התבניות על פיהן הורגלנו לחיות הן אשליה וכיצד ניתן ליצור היפוך משמעויות, בפעולה אחת שמשנה את כללי המשחק.
━━━
אך זה לא רק משעשע אלא מעורר השראה!
בכל פעם שאתם נתקלים בסיטואציה שבה המציאות לכאורה סוגרת עליכם ומנסה לאלץ אתכם למשחקי תפקידים ידועים מראש שלא מתאימים לכם – אל תשתפו פעולה!
עיצרו לרגע, אל תשחקו באופן אוטומטי את התפקיד שמייעדים לכם, אל תשתפו פעולה עם הסללות, נורמות ותבניות!
היזכרו בכריסטופר החתול, וצרו פעולה שמפרה את כללי המשחק, ששוברת את הסטיגמה, ובעיקר שמאפשרת לכם להביא את עצמכם לכדי ביטוי באופן אותנטי וחופשי.
זכרו כי הרגע הזה שבו אתם מפרים את התבנית, הוא רגע שנדרשים בו אומץ ונחישות כדי לשבור את התבנית – אך אחריו תרגישו עוצמה וחיוניות שיזכירו לכם שאתם לא קורבנות הנעים במסלולים ידועים מראש, אלא מגדירים את עצמכם בכל רגע נתון באמצעות הבחירות שלכם וכותבים את סיפור חייכם.
ומה עם כריסטופר החתול, אתם שואלים? הוא יושב לו בנחת על כורסת הקש השינה, צופה לו בנחת על העולם ומעז לחלום!
מה שניצור – הוא שיהיה.
━━━
