היום חוגגים את יום האישה הבינלאומי, ואני חושבת לעצמי שיותר מאי פעם העולם שלנו צמא לאנרגיה נקבית, מרפאה, מלאה בתבוניות ובחסד, קבלה ואפשור, אנרגיה נקבית מכילה המהווה רחם פורה לצמיחתם של ניצני אנושיות חדשה.

אל תטעו. האנרגיה הנקבית עליה אני מדברת, אינה בלעדית אך ורק לנשים.

זוהי איכות אוניברסלית, הטמונה בכל אחד ואחת מאיתנו ומבקשת לבוא לכדי ביטוי.

בכולם טמונות איכויות נקביות ואיכויות זכריות, השזורות בנימי הנפש ככוחות קוסמיים שמאפשרים לבני האנוש ביטוי מגוון ועשיר והפריה פנימית המפעילה את הנפש ומולידה השראה וכוח חיים.

האיכויות הזכריות והנקביות, מפעילות זו את זו, מאזנות זו את זו, מפרות זו את זו ומעניקות לנו הן את היכולת הזכרית לפרוץ דרך, לכבוש יעדים, להתרחב לממש ולהשיג והן את היכולת הנקבית להכיל תהליכים, לצקת אל הדרך והיעדים שנכבשו משמעות ומהות, לקיים בקרה עצמית, וכל זאת מתוך ראיה הוליסטית, אמהית וחוסה, שיש בה חסד ומאור פנים מובנה.

האנרגיה הנקבית אינה יכולה לפעול בנפרד מן הכוח הזכרי, והיא מעצם טיבה פועלת איתו בהפריה הדדית ושיתוף פעולה היוצרים שלם.

העולם שלנו, לאורך תקופה ארוכה, יצא מאיזון, וקידש את הכוח הזכרי, באופן המדכא את האנרגיה הנקבית ולא מאפשר לה לעשות את תפקידה שהוא לאזן את הכוח הזכרי, להפרות אותו ולכוון את דרכו.

במקור, האנרגיה הזכרית כשהיא מאוזנת ובריאה, נועדה להוות כוח פורץ דרך, המאפשר התרחבות אל מחוזות חדשים תוך שיתוף פעולה עם האנרגיה הנקבית, המפרה, המכוונת, הממתנת, ההוליסטית והתבונית.

בפועל, המציאות בה אנו חיים, היא תוצר של כוח זכרי שיצא משליטה.

לאורך תקופה ארוכה משתוללת בעולם ארץ אנרגיה זכרית.

הכוח הזכרי שיצא מאיזון זורע הרס, מעורר מלחמות, מעודד תחרות על משאבים, מכתיר מנהיגים וראשי תאגידים בעלי אגו תוקפני ואלים המבקשים לכבוש לעצמם עוד שליטה ועוד כוח.

הכוח הזכרי שיצא מאיזון מנצל את משאבי כדור הארץ עד כלות מה שמוביל למשבר האקלים המאיים על עתידנו, דורס ברגל גסה את הטבע והחי, מנצל אוכלוסיות חלשות, מנציח דתות המקדשות אלוהות זכרית ופטריארכיה ומוביל את המין האנושי במעגל סגור של כילוי עצמי.

אי אפשר להתעלם מן התוצאות המופיעות לנגד עינינו ומעמתות אותנו כאנושות עם העובדה שכציביליזציה עלינו לשנות דרכנו ולהעצים כתרבות אנושית את הכוח הנקבי.

העולם שלנו זועק לעזרה, לאנרגיה נקבית מכילה, ממתנת, חוסה ומרפאה את הכאב, הסבל, האימה והצער. איכות נקבית שיש בה ראיה רחבה של מהלכים והכרה בכך כי איננו נפרדים זה מזה אלא קשורים זה לזה בקשר הדוק וגורלנו גורל משותף.

כולנו ילדיה של האנרגיה הנקבית, ללא קשר לדת, לאום, גזע או מין.

כולנו נושאים את הכוח הנקבי בתוכנו.

כולנו נדרשים לתת לו ביטוי על מנת לאזן את משפחת האדם.

בימים הכואבים הללו שבהם הפלישה לאוקראינה, מציגה לנו באופן כה בוטה כוח זכרי בלתי מאוזן והרסני, אני רואה ביום האישה הבינלאומי, הזדמנות להעצים את הכוח הנקבי הטמון בכל אחד ואחת, ולמקד את תשומת לבנו כתושבי כדור הארץ, בני משפחת האדם, באהבה, ערבות הדדית, רגישות לכלל ביטויי החיים על פני האדמה, חסד ואמפתיה, נחמה, מאור פנים וזיכרון חי וער כי כולנו אחד.