|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
לנפש האנושית יש נטייה להתבונן על ההווה ולראות אותו כמצב מוחלט וקבוע. התכונה הזו מהווה יתרון שאיפשר לנו את אחת היכולות החשובות ביותר לקיום של אבולוציה – הסתגלות, אך יש לזה גם חסרונות: אנחנו שוכחים שהעבר היה שונה מההווה, ושהעתיד צפוי לשנות אף הוא את כל מה שקיים ונוכח כעת.
לאורך ההיסטוריה האנושית, תפישת המציאות של הקולקטיב האנושי השתנתה מקצה לקצה, ולא פעם אחת.
בכל פעם שהשתנתה תפישת המציאות – השתנתה גם התרבות האנושית.
זה קרה כאשר האנושות, למרות הניסיונות להדוף טענה זו מכל וכל, לבסוף הפנימה שכדור הארץ איננו מרכז היקום.
זה קרה כאשר המדע גילה את חוקי הפיזיקה, את העולם המיקרוסקופי ואת מבנה האטום, ושינה את הדרך שבה אנו מבינים את העולם.
אנחנו מצויים כעת בשינוי שכזה.
לעיתים, השינויים המז׳וריים בתפישת המציאות ניתנים לזיהוי רק ממרחק הזמן של עשרות או אפילו מאות שנים.
אולם בנקודה בזמן שבה אנו מצויים היום, זה קורה שוב – כששתי תורות פוגשות זו את זו: פיזיקת הקוונטים ותורת הקשרים החיים.
פיזיקת הקוונטים – מתמונה מפוררת לחלקים – למארג חי ומחובר
פיזיקת הקוונטים מסמלת רגע היסטורי שבו האנושות החלה לערער על אחת מהנחות המוצא הבסיסיות ביותר שלה: ההנחה שהמציאות מורכבת מחלקים נפרדים, קבועים וצפויים, שתנועתם מוגדרת מראש וניתנת, תיאורטית, לחיזוי מדויק, בהינתן מידע על תנאי הפתיחה של המערכת.
פיזיקת הקוונטים עוסקת בהתנהגות היסוד של החומר – האלקטרונים, הפוטונים וחלקיקי היסוד שמהם בנוי כל מה שקיים. כשהחלה להיחקר לפני כמאה שנה, התגלה בה דבר שסתר את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על המציאות הפיזיקלית: חלקיק יכול להתקיים בו-זמנית בכמה מצבים אפשריים, ורק ברגע שבו הוא נמדד או נצפה, הוא "בוחר" אחד מהם ומתגבש למציאות אחת מוגדרת.
תופעה נוספת, ולא פחות מטלטלת, היא השזירה הקוונטית: שני חלקיקים שהתחברו פעם יכולים להישאר קשורים זה לזה גם כשהם מרוחקים מרחק עצום האחד מהשני, כך ששינוי במצבו של האחד "נודע" באופן מיידי לשני, בלי שעובר ביניהם אות, מסר או קשר פיזי מוכר.
תגליות אלה לא נשארו בגדר תעלומה מתמטית. הן העמידו אותנו מול השאלה מה המשמעות של תצפית ש״מתערבת בניסוי״ ומכריעה איזו מציאות תתגשם? ומה נשאר מהרעיון שדברים "נפרדים" יכולים להישאר קשורים ללא מגע או קרבה בינהם. כך נפתחה הדלת לשאלות שכבר אינן פיזיקליות בלבד: על תפקידו של הצופה ביצירת התמונה שהוא עצמו צופה בה, על משמעותו של קשר, ועל האפשרות ש״הפרדה״ היא פחות מוחלטת משנדמה לנו.
וכך, אל מול תפישה שפוררה את החומר לחלקים קטנים, ידועים מראש וצפויים, החלה להתגלות תמונת עולם נוספת וחדשה: עולם של שדות, מיתרים וקשרים בלתי נראים לעין אך קיימים, מרחב של אפשרויות ומארג חי של יחסי גומלין. קיום שיש בו קשר, תקשורת וקישוריות, וגם ההקשר שבתוכו המציאות מתקיימת ונצפית. על פי תמונת העולם החדשה הזו – המציאות עצמה היא דינמית, מורכבת ועשירה הרבה יותר מכפי שחשבנו.
פיזיקת הקוונטים איננה מוכיחה תפישות פילוסופיות או רוחניות, אלא מזמינה לשאול שאלות כמו: מי אנחנו? מהי מציאות? מהי תודעה? ועד כמה אנחנו באמת נפרדים זה מזה?
תורת הקשרים החיים – מצפייה פסיבית להשתתפות פעילה
את תורת הקשרים החיים פיתחתי כפילוסופיה שיש לה משמעויות מעשיות ויישומיות – והיא עתידה לצאת כספר בעתיד לבוא.
תורת הקשרים החיים אינה עוסקת בפיזיקה אלא באדם ובאופן שבו הוא תופש את עצמו ואת המציאות – תפישות שמעצבות את חייו ואת העולם שהוא יוצר ומגשים.
מנקודת המבט של תורת הקשרים החיים, האדם איננו צופה פסיבי במציאות, שמתרחשת באופן שרירותי ומנותק ממנו, אלא הוא חלק ממארג חי של קשרים, שבהם כל מחשבה, כל בחירה וכל פעולה משפיעות על השלם, ובו בזמן גם מושפעות ממנו.
כאשר אנחנו מבינים שהחיים שלנו מתקיימים בתוך מארג של קשרים חיים, משתנה נקודת המוצא שלנו לחיים עצמם. אנחנו מפסיקים לראות את עצמנו כנפרדים מן העולם ומתחילים לראות את עצמנו כשותפים פעילים בתהליכים המעצבים אותו.
זהו מעבר מניתוק לנוכחות, מפסיביות לאחריות, מניכור לחיבור.
שלושה שינויים תודעתיים ותפישתיים במעבר למאה ה-21
תורת הקשרים החיים מזמינה את האדם לשלושה שינויים תודעתיים ותפישתיים:
שינוי תפישת העצמי
מהזדהות עם זהות מצומצמת, שנבנתה מתוך נסיבות החיים, אל ההכרה בעצמי רחב, רב ממדי, מתפתח, יוצר ובורא, אשר המגדר שלו דינמי, ייחודי ובלתי תלוי.
שינוי תפישת המציאות
מהאמונה שהמציאות ״קורית לנו״, והיא קשיחה ושרירותית, אל ההבנה שמעצם השהות שלנו בתוכה אנו מקיימים איתה יחסי גומלין מתמשכים; משפיעים עליה ובו בזמן מושפעים ממנה.
שינוי גישה
מפסיביות לפרואקטיביות ולקיחת חלק פעיל בעיצוב המציאות האישית והקולקטיבית באמצעות התודעה, המחשבה והערכים, ובאמצעות הנפש והגוף אשר מגבים את התהליך ויוצרים בחירה מודעת שיש בה נקיטת עמדה ופעולה.
כאשר אנחנו משנים את התודעה שלנו, אנחנו משנים את תפישת העצמי שלנו.
כאשר תפישת העצמי משתנה, משתנים גם הקשרים שאנחנו יוצרים – עם עצמנו, עם האחרים ועם העולם.
וכאשר הקשרים משתנים, משתנה גם המציאות שאותה אנחנו יוצרים, מגשימים וחווים.
פיזיקת הקוונטים ותורת הקשרים החיים מזמינות אותנו להשתחרר מתפישת עולם של ניכור ונפרדות ולעבור לתפישת עולם של חיבור וקישוריות.
מתפישת עולם שבה אנחנו מגיבים למציאות ומפעילים עליה כוח, על מנת להשפיע עליה באופן חד-צדדי ושרירותי, לתפישת עולם שבה אנחנו שותפים פעילים ביצירתה מתוך חיבור לעוצמה.
השלב הבא באבולוציה האנושית
במשך שנים השקיעה האנושות מאמצים עצומים בפיתוח טכנולוגיות חיצוניות.
בנינו מחשבים, יצרנו רשתות תקשורת, פיתחנו בינה מלאכותית, למדנו לשנות את העולם שסביבנו – אך כמה מעט למדנו להתמקצע בטכנולוגיה המתקדמת ביותר העומדת לרשותנו והיא האנושיות עצמה.
הישות האנושית אינה רק גוף ביולוגי או תודעה מופשטת. היא מערכת חיה, מורכבת ורבת עוצמה, המאפשרת לתודעה ליצור ממשק עם חומר, לעצב משמעות, לנהל יחסי גומלין ולהשפיע על המציאות. האדם הוא כלי טכנולוגי חי אשר יוצר אינטרגרציה בין רוח לחומר ובין מהות, למשמעות, לממשות.
ככל שנבין טוב יותר כיצד הכלי הזה פועל, כיצד התודעה, הנפש, הגוף והערכים שזורים זה בזה, וכיצד הם משפיעים על המציאות שאנחנו יוצרים – נוכל להשתמש בו בתבונה, באחריות ובמאור פנים. זהו האתגר הגדול של המאה ה-21: ללמוד להפעיל בתבונה את הטכנולוגיה החשובה והמורכבת מכל – האנושיות שלנו.
כדי לעשות זאת נדרש למקצע את האנושיות שלנו: להכיר את מנגנוני התודעה שלנו, להרחיב את תפישת העצמי ולשנות את תפישת המציאות, להבין את ההקשר שבו אנחנו מתקיימים ולקחת חלק פעיל, מודע ואחראי, בעיצוב המציאות האישית והקולקטיבית.
זוהי המהפכה התודעתית והתרבותית שמובילות פיזיקת הקוונטים ותורת הקשרים החיים – במעבר לשלב הבא באבולוציה האנושית.
