מחשבות על המצב בישראל, ערב הבחירות המי יודע כמה – פרספקטיבה על המצב שבו אנחנו מצויים, מחשבות על זהות, על זכות ההצבעה, החובה להצביע ולנקוט עמדה, והצורך לטפח ולשמור על הדמוקרטיה
אנחנו חיים בעולם גשמי, אותו אנחנו חווים באמצעות החושים שלנו – הראיה, השמיעה, הטעם, הריח והמישוש, מספקים לנו מגוון של התנסויות ומושכים את תשומת ליבנו. אך מה נמצא מעבר לחושים הפיזיים שלנו?
המגמות הגלובליות, שונות ומגוונות, משקפות את דעיכתו של העולם הישן ואת הצעדים הראשונים בהתבססות של עולם חדש, שהאנושות מעצבת אותו תוך כדי תהליכים גלובליים ומקומיים השזורים זה בזה
שנה חדשה היא הזדמנות נפלאה לעשות סדר בחיים שלנו, לארגן אותם, להגדיר לעצמנו מה נרצה ליצור בשנה החדשה, לסקור את ההרגלים שלנו ואת השגרה וליצור התבוננות על מה שחשוב לנו
התנועה שבין מאמץ להרפיה, שבין רוח לחומר, שבין קודש לחול, היא תנועה של הגוף וגם של הנפש, שנעה על פני הספקטרום שבין הוצאת אנרגיה להיטענות באנרגיה, בין עבודה למנוחה, בין רוחני לגשמי
על השגרה כחלון הזדמנות לבסס הרגלים חדשים ותומכים, להגדיר מה חשוב לנו ומה לא, ולהתחיל לשרטט לעצמנו רצונות ומשאלות שנרצה להגשים במהלך חיינו, מדי יום ביומו
אהבה עצמית מתחילה בהכרה כי כל אחד ואחת בעולם הזה הוא ישות ייחודית, שיש לה מנגינה אישית ויש לה תדר עצמי שהוא ייחודי רק לה – ואז יכולת לכוונן את פני הנפש כלפי התדר הזה
החזרה לשגרה אחרי חופשה יכולה להיות משמחת וקלה או כבדה ומלווה בתחושה של מועקה. אז מה עושה את ההבדל? ואיך אפשר ליצור לעצמנו שגרה תומכת ומאוזנת שנוכל לחזור אליה מלאי חיוניות ותשוקה?
אין לי הרבה זכרונות ילדות וזכרונות בכלל. התהליכים שעברתי פוגגו הרבה מן העבר והותירו אותי נוכחת בהווה עם מעט זכרונות שמהווים אבני דרך שעיצבו את דמותי האנושית – ורציתי לשתף אתכם בו
עוד סבב של אלימות, פחד, בהלה. עוד סבב של בחירות. עוד שנה חלפה ותשעה באב עטף במלוא הכבדות ההסטורית שלו את זמן ההווה, שבו נדמה כי השיעור הקולקטיבי לא נלמד וההתפקחות לא נוצרה
אני רואה ביציאה לחופשה חלון הזדמנות נפלא לצאת מן השגרה, להשתחרר מן האוטומטים, לרענן את הנפש ובעיקר לקבל פרספקטיבה חדשה על עצמכם ועל תהליכי החיים השונים
כשאתם מרגישים ייאוש, אומללות, חוסר תקווה, חוסר הכלה – זכרו כי אופטימיות ותקווה הן תוצר של בחירה אקטיבית, וכי כל רגע הוא חלון הזדמנות להשפיע על המציאות הפנימית, שמשפיעה על המציאות החיצונית
כל כך הרבה אנשים כמהים לחופש, לתחושת רווחה נפשית, ראש נקי מדאגות ולב צלול ונקי כמו בריכה בוהקת ומנצנצת בשמש – ומה אם אגיד לכם, שהתחושה הזאת נמצאת בהישג יד, בכל זמן ומקום שבו תהיו?
מכירים את זה שאתם מגיעים למקום חדש או פוגשים אנשים חדשים ופתאום אתם נחשפים לפנים של עצמכם, שאתם לא מבטאים בתוך המשפחה שלכם, או העבודה שלכם, או החברים הקרובים לכם?
על מנת ליצור מציאות המתעלה מעל המגבלות האישיות (או הקולקטיביות) נדרש לשנות את התודעה ולהרחיב את התפישה ובכך למעשה להגמיש ולהרחיב את המרחב שבתוכו יצירת המציאות מתרחשת
יום המשפחה מזמין אותנו להוקיר את כל הקשרים החיים שאנו רוקמים באמצעות מערכות היחסים שלנו כאן על פני האדמה, לחגוג ולהעצים את האהבה וקשרי הגומלין ההרמוניים היוצרים כאן מציאות טובה יותר
על מנת לחיות בדמוקרטיה – עלינו להיות ראויים לדמוקרטיה, לטפח אותה ולנהוג בה בתשומת לב תוך שמירה על הבסיס של החברה בה אנו חיים, להתאחד, לסלק את השחיתות ולעורר מתוכנו מנהיגות חדשה
העילאיות והנשגבות מקיפים אותנו, ונוכחים בגשמיות – נדרש רק לפקוח את עיני הלב והתודעה, להתבונן בתשומת לב ואהבה על החיים האנושיים ולהביא אליהם משמעויות חדשות באופן מלא השראה
על ״ממשלות צללים״ המנסות לשמר הגמוניה ושליטה על מערכות קיימות ועל התשתיות של כדור הארץ, על התלות של אוכלוסיית כדור הארץ בהן, ועל הפירוק של הקשרים האלו – שמתחיל, איך לא – בתודעה
כל בני האדם הינם ישויות רוחניות, מהויות היודעות להפוך אנרגיה לחומר. הרצונות, המאוויים, המחשבות, הרעיונות והרגשות, הופכים בידי האדם לתוצרים גשמיים המתבטאים בכל תחום בחיינו
הבחירות העומדות בפתח הן הזדמנות שנייה עבור החברה בישראל להתפקח מן המניפולציה והשליטה התודעתית, ולשים בראש סדר העדיפויות חזון וערכים, המצויים מעל אג׳נדה או הצבעה מגזרית
