האם האדם הינו תוצר של תולדות חייו, ונגזר עליו לקיים חיים שבהם מסקנות העבר משחזרות שוב ושוב את אותם אירועי החיים, הקונפליקטים והאתגרים? מחשבות על פירוק מנגנוני הנפש האנושית
רבים מבני האנוש מפנים מבטם השמימה ותרים אחר אלוהות נשגבת, נפרדת ורחוקה, אולם האלוהות נמצאת בכל אחד ואחת מאיתנו, וניתן להתממשק אליה באופן חופשי, עצמאי ובלתי תלוי
האנושיות שלנו, הערכים שלנו, העולם הפנימי שלנו, התודעה שלנו – הם אלו הרוקמים את הסיפור שאנו מספרים לעצמנו כקולקטיב וכאומה, והם אלו המעצבים את המציאות האישית ואת המציאות המשותפת
יום השואה נועד לפתוח חלון אל העבר, אשר דרכו ניתן להתבונן על תקופה אפלה בתולדות האנושות, להכיר בה, ללמוד ממנה, ליישם את לקחיה ובכך להבטיח כי בעתיד לא תחזור האנושות על סילופי העבר
על השימוש בדיסאינפורמציה על מנת להעצים את הנתק שבתודעה הקולקטיבית, שלא מזהה את הקשר שבין האופן שבו המין האנושי מנהל את חייו לבין הכילוי ההולך ומתמשך של כדור הארץ
אני מאמינה בכל ליבי שיכולת תודעתית ורוחנית, חייבת להיות שזורה במסוגלות נפשית להכיל קשת רחבה של רגשות, מחשבות ורצונות, ולדעת לעבד אותם באופן בהיר, המאפשר התנהלות מאוזנת ופרואקטיבית
ימי הביניים הללו שבין ישן לחדש, מציפים הרבה כאב וצרימות ומדגישים בפנינו את כל מה שדורש החלמה, ריפוי ושינוי בתפישת העולם שלנו ובאופן שבו אנחנו מגדירים את עצמנו כפרטים וכקולקטיב
רצף האירועים המתרחש בארץ ובעולם, ממשיך להמחיש בעוצמה עד כמה הציביליזציה שלנו מצויה בצומת דרכים אקוטי בתולדותיה, וגם דוחף את המין האנושי עם הגב לקיר ומזמין להתעורר ולהתפקח
בכולם טמונות איכויות נקביות ואיכויות זכריות, השזורות בנימי הנפש ככוחות קוסמיים שמאפשרים לבני האנוש ביטוי מגוון ועשיר והפריה פנימית המפעילה את הנפש ומולידה השראה וכוח חיים
ריבוי דעות יכול להיות מפרה כשהוא מוביל לצמיחה ודיאלוג, אך בעידן של עודף מידע הוא לרוב יוצר קיטוב, התנגחות בין שני מחנות, סחרור, עיסוק בטפל ושיתוק הדדי שמנציח סטגנציה
כל פעולה שלנו מגדירה באיזה עולם נבחר לחיות: בעולם מסוכסך, הבוּר והאלים, שבו אנו נלחמים ומכלים את עצמנו, או בעולם שבו אנו משתפים פעולה, מפרים זה את זה ומצילים את כדור הארץ
המוכנות להרחיב את הידע ואת נקודות המבט, לפוגג את תקרת הזכוכית, לקבל רעיונות חדשים ולספוג השראה, היא השקעה בתשתית הפנימית של מי שאתם – שממשיכה אתכם הלאה, לתמיד
כדי לעורר את הרוח והתודעה האנושית, נדרש לבסס שכבה של מנהיגות חדשה, ראויה, ערכית, משוחררת מפרדיגמות ורואה לנגד עיניה את עתיד הדורות הבאים ואת עתיד כדור הארץ
החיבור בין היעד הפנימי לבין היעד החיצוני מאפשר לכם ליצור קשר רציף והרמוני בין המהות והמשמעות לבין הממשוּת, בין החזון לבין הגשמתו בפועל, ומאפשר לכם לקיים משמעת הנובעת ממשמעות
שערים לממדי מציאות נוספים קיימים מסביבנו ונגישים לנו בתוך המציאות היומיומית – התנועה דרכם נעשית באמצעות מעבר בין מצבי תודעה, הרחבת התפישה ופתיחה לעוד מנעדים של המציאות
סיפור על היפוך משמעויות, נחישות וביטחון קיומי וסירוב לקחת חלק במשחקי תפקידים – אבל בעיקר על חתול אחד, שחור ואצילי עם מלא כריזמה, שאימץ אל חייו את העיקרון ״מה שתיצור – הוא שיהיה״
חג החנוכה מעורר בי מחשבה על כך שאנחנו חיים בסרט – כמו סרטי גיבורי על, אקשן או משחקי מחשב – מלחמת אור בחושך ומאבקי כוחות בין שני צדדים הנלחמים על קיומם, כשבפועל – המציאות לא מתחלק לטובים ורעים
משבר האקלים כבר כאן. התהליכים שאנחנו רואים ברמה המקומית והגלובלית, אינם ניתנים להכחשה. הכל יוצא מאיזון ומתחיל בסחרור שאם לא נעצור אותו יוביל אותנו לעתיד דיסטופי וקודר
השנייה הזו שבה הילד מרים את הרגליים באוויר היא רגע של אומץ והתמסרות לתנועה וללמידה של מיומנות חדשה שעד לא מכבר היה נדמה שהיא בלתי אפשרית – אך מהרגע שנרכשה, היא שלו לתמיד
עולם שתלוי על בלימה – רגע לפני ועידת האקלים בגלזגו, נדמה שהאנושות סוף סוף מתחילה להסכים על כך שמשבר האקלים מהווה בעיה מהותית להמשך דרכנו על פני האדמה – וכי נדרש ליצור שינוי
מנהיגות אמיתית אינה אמורה לנסות למצוא חן בעיני ההמון, אלא לבחון את התשתיות הקיימות, לזהות את הכשלים המתקיימים בהן, ולבסס באומץ ונחישות תשתיות חדשות המהוות אלטרנטיבה
