מאמרים

ימי הביניים הללו שבין ישן לחדש, מציפים הרבה כאב וצרימות ומדגישים בפנינו את כל מה שדורש החלמה, ריפוי ושינוי בתפישת העולם שלנו ובאופן שבו אנחנו מגדירים את עצמנו כפרטים וכקולקטיב

רצף האירועים המתרחש בארץ ובעולם, ממשיך להמחיש בעוצמה עד כמה הציביליזציה שלנו מצויה בצומת דרכים אקוטי בתולדותיה, וגם דוחף את המין האנושי עם הגב לקיר ומזמין להתעורר ולהתפקח

בכולם טמונות איכויות נקביות ואיכויות זכריות, השזורות בנימי הנפש ככוחות קוסמיים שמאפשרים לבני האנוש ביטוי מגוון ועשיר והפריה פנימית המפעילה את הנפש ומולידה השראה וכוח חיים

ריבוי דעות יכול להיות מפרה כשהוא מוביל לצמיחה ודיאלוג, אך בעידן של עודף מידע הוא לרוב יוצר קיטוב, התנגחות בין שני מחנות, סחרור, עיסוק בטפל ושיתוק הדדי שמנציח סטגנציה

כל פעולה שלנו מגדירה באיזה עולם נבחר לחיות: בעולם מסוכסך, הבוּר והאלים, שבו אנו נלחמים ומכלים את עצמנו, או בעולם שבו אנו משתפים פעולה, מפרים זה את זה ומצילים את כדור הארץ

המוכנות להרחיב את הידע ואת נקודות המבט, לפוגג את תקרת הזכוכית, לקבל רעיונות חדשים ולספוג השראה, היא השקעה בתשתית הפנימית של מי שאתם – שממשיכה אתכם הלאה, לתמיד

כדי לעורר את הרוח והתודעה האנושית, נדרש לבסס שכבה של מנהיגות חדשה, ראויה, ערכית, משוחררת מפרדיגמות ורואה לנגד עיניה את עתיד הדורות הבאים ואת עתיד כדור הארץ

החיבור בין היעד הפנימי לבין היעד החיצוני מאפשר לכם ליצור קשר רציף והרמוני בין המהות והמשמעות לבין הממשוּת, בין החזון לבין הגשמתו בפועל, ומאפשר לכם לקיים משמעת הנובעת ממשמעות

שערים לממדי מציאות נוספים קיימים מסביבנו ונגישים לנו בתוך המציאות היומיומית – התנועה דרכם נעשית באמצעות מעבר בין מצבי תודעה, הרחבת התפישה ופתיחה לעוד מנעדים של המציאות

סיפור על היפוך משמעויות, נחישות וביטחון קיומי וסירוב לקחת חלק במשחקי תפקידים – אבל בעיקר על חתול אחד, שחור ואצילי עם מלא כריזמה, שאימץ אל חייו את העיקרון ״מה שתיצור – הוא שיהיה״

חג החנוכה מעורר בי מחשבה על כך שאנחנו חיים בסרט – כמו סרטי גיבורי על, אקשן או משחקי מחשב – מלחמת אור בחושך ומאבקי כוחות בין שני צדדים הנלחמים על קיומם, כשבפועל – המציאות לא מתחלק לטובים ורעים

משבר האקלים כבר כאן. התהליכים שאנחנו רואים ברמה המקומית והגלובלית, אינם ניתנים להכחשה. הכל יוצא מאיזון ומתחיל בסחרור שאם לא נעצור אותו יוביל אותנו לעתיד דיסטופי וקודר

עולם שתלוי על בלימה – רגע לפני ועידת האקלים בגלזגו, נדמה שהאנושות סוף סוף מתחילה להסכים על כך שמשבר האקלים מהווה בעיה מהותית להמשך דרכנו על פני האדמה – וכי נדרש ליצור שינוי

מנהיגות אמיתית אינה אמורה לנסות למצוא חן בעיני ההמון, אלא לבחון את התשתיות הקיימות, לזהות את הכשלים המתקיימים בהן, ולבסס באומץ ונחישות תשתיות חדשות המהוות אלטרנטיבה

הקריסה הזמנית של פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ השבוע, היתה זו הזדמנות מופלאה, בעבור רבים, להבין עד כמה הרשתות החברתיות יוצרות הסחת דעת אישית וקולקטיבית, וגזילה של משאבי זמן ונפש

רוב האנשים בטוחים שאם יחפשו בחוץ הצלחה, הישגים, אושר וסיפוק, הם ירגישו שלמות ומלאות. התוצאה היא מעגל סגור של עיסוק אובססיבי בעצמי אנוכי ומירוץ אינסופי לסיפוק צרכי האינדיבידואל

יצירת שלום פנימי בין הקולות והכוחות השונים, מאפשרת לכם ליצור תנועה הרמונית, שאין בה התנגדות פנימית וחיכוך היוצרים אי שקט פנימי וביזבוז של האנרגיה שלכם.

כאשר רוצים ליצור מעבר הרמוני מפרק אחד לאחר, חשוב ליצור את המעבר מתוך התשתית שנוצרה, המהווה בסיס למדרגה הבאה. זוהי תנועה יזומה, הנוצרת מתוך ההישגים שנוצרו עד כה, המובילה להתחדשות ושינוי.

אלברט אינשטיין אמר כי: ״לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שבה השתמשנו כשיצרנו אותן״, אמר וצדק! על-מנת להתחיל ולהתמודד עם המציאות המורכבת שבה אנו מצויים – נדרש להכיר בכך כי אנחנו יצרנו את המציאות הזו, וכי היא תוצר של תפישת העולם הקולקטיבית, הנורמות, המסורות המקובלות וצורת החשיבה של רוב הציבור ומנהיגיו

נתקלתי בסטורי של משפיענית רשת, שדיברה על כך שאין לה מושג מה היא ״שנאת חינם״ כי כל מי שהיא שונאת הרוויח את זה והיא לא שונאת אותו סתם, אלא מתוך סיבה מוצדקת. למה זה העציב אותי?