מהי היגיינה תודעתית?

״היגיינה תודעתית״ על פי ההגדרה שלי, היא הקפדה ושמירה על ניקיון, צלילות ואיזון של התודעה האישית והקולקטיבית, באמצעות מודעות עצמית, הכרה פעילה, הקפדה על טוהר המחשבה, סינון מבוקר של רעיונות והשפעות ואוצרות תודעתית ערכית.

היגיינה תודעתית היא היכולת לשמור על התודעה שלנו צלולה, נקייה ומוגנת מזיהומים, בדיוק כפי שאנו מקפידים לשמור על היגיינת הגוף או על ניקיון מרחב המגורים שלנו.

במאמר הזה אבאר את המושגים: היגיינה תודעתית, אוֺצרוּת תודעתית, הכרה פעילה, טוהר המחשבה, חוסן תודעתי ועוד, ובסופו מחכות לכם גם המלצות לתרגול.

ההבנות והמושגים שאפרוש בפניכם הם הבסיס למצב הנפשי-מודעותי שבו עוסק מאמר זה -״היגיינה תודעתית״, שמוביל את האדם להתייחס לתודעה האישית והקולקטיבית כמרחב שמור ומוגן של אוֺצרוּת, כעין היכל של תודעה והשראה, שאפשר להזרים אליו במודע זרמים צלולים או עכורים, ובאחריות האדם לאגור בתוכו את מה שתומך, ראוי, מפרה ומעצים, כמו גם לסנן ולנקות מתוכו את הזרמים המזוהמים והמזיקים.

האקולוגיה של בריכת התודעה 

במאמר בריכת התודעה, תיארתי את התודעה העצמית כמעין בריכה שאל תוכה זורמים מחשבות, רעיונות, תפישות, אמונות וזיכרונות – והיא משפיעה על הנפש, על הגוף ועל כל היבטי החיים. 

כאשר זרמים שליליים, רעיונות מזהמים או מניפולציות תודעתיות חודרים אל בריכת התודעה, הם עלולים להעכיר אותה, לפגוע בבוחן המציאות וליצור בלבול, חולשה, הטיה קוגניטיבית, תפישות מגבילות, עצלות מנטלית ואף אובדן דרך.

אנחנו חיים בעולם שיש בו זיהום תודעתי שאינו רק אישי אלא מערכתי, ולכן היגיינה תודעתית הינה חיונית, הן ברמה האישית והן ברמה הקולקטיבית.

החיים בעולם המודרני עלולים לחולל מצבים של זיהום תודעתי באמצעות כמות המידע, עוצמת המידע ומהירות ההתפשטות שלו באופנים שהולכים ומקצינים.

ההאצה הטכנולוגית יצרה נגישות למידע שמאפשרת חדירת רעיונות ותפישות חיוביים ומפרים, אך גם ספיגה של זרמי תודעה, תפישות ומחשבות מעכירים, מגבילים, רעילים והרסניים, המשפיעים על החוסן התודעתי, הרגשי והחברתי ברמת היחיד וגם ברמת הקולקטיב.

הזרמים התודעתיים הללו מעצבים את התרבות האנושית ומשפיעים על המציאות שבה אנו חיים ועל עתידנו כציביליזציה.

ההבנה שההיגיינה התודעתית היא קריטית לעתיד שלנו, דורשת מאיתנו להתחייב כתרבות כלפי ערכי-על אוניברסליים, שמהווים מערכת סינון ובקרה שמאפשרת לשמר את התודעה מאוזנת ומוגנת מהשפעות שליליות והנדסת תודעה מגמתית.

ערכי-העל הם קונסטרוקציה יציבה שעליה תודעה יכולה לזרום ולשגשג באופן חיובי, מתוך חיבור להשראה ולהקשר הרחב והקוסמי שבתוכו מתקיימת התרבות האנושית.

החיבור לערכי-העל יוצר מצב יציב של היגיינה תודעתית, שלא רק שמגן על התודעה מפני השפעות מזיקות, אלא גם מזין אותה בהשפעות אוניברסליות וקוסמיות שמגבירות השראה, מעוף, גילוי עצמי וצמיחה.

מפת מושגים לאוריינות תודעתית

המושג שאני קוראת לו ״אוֺצרוּת תודעתית״, הוא חלק אינטגרלי מהיגיינה תודעתית – זו התנהלות מודעת של איסוף "קולקצייה פרטית", אישית-תודעתית של רעיונות, השראה וידע, שנאצר בקפידה כבסיס לחיים מלאי משמעות.

ממש כמו אוֺצר של תערוכה, שיוצר קומבינציה של יצירות אמנות אותן הוא מאתר, אוסף ומביא לגלריה כדי ליצור תמהיל הרמוני ובעל משמעות. כך ניתן גם להתבונן על התודעה האנושית כאסופה של תכנים, רעיונות ומחשבות שהאדם נדרש לאסוף ולאתר בקפידה, מכיוון שהתמהיל שמתקיים ב"חלל התערוכה" שהוא התודעה שלנו, משפיע על כל תחום בחיינו.

״היגיינה תודעתית״ מאפשרת לפתח בהדרגה ״מערכת חיסון תודעתית“ – שהיא מערכת נפשית שיש בה מודעות עצמית, אוריינות תודעתית ודיגיטלית, הכרה פעילה ויכולת סינון, בקרת איכות ואוֺצרוּת של מקורות מידע והשראה, באופן תבוני, מודע ומבוקר.

"מערכת החיסון התודעתית" אינה מאפשרת כניסה של זרמי תודעה עכורים לגלריה, שיוצרים רעש ודיסהרמוניה שמסיחים את הדעת, או רעיונות ומחשבות שאינם טהורים ואף עוינים לאדם ולרצון ההגשמה וההתפתחות שלו.

השפעות העולם המודרני  

העידן המודרני ותקופת המעבר הגדול בה אנו מצויים, דורשת מאיתנו ליצור אבולוציה ולפתח סט מיומנויות, כישורים ואופייני התנהלות, שמתאימים לסביבת המציאות החדשה, ההולכת וצוברת תאוצה ופורשת בפנינו עולם דיגיטלי וטכנולוגי שבו חוקי משחק חדשים.

אנו חיים בעולם שמשפיע על הקלט והפלט המחשבתי, הרגשי והחושי שלנו, מכיוון שכל מה שאנחנו קולטים הוא תוצר של התודעה, ולכן, נדרשת משמעת והיגיינה פנימית כדי לבחור מה ללכוד באמצעות התפישה והחושים, ומה להשאיר מחוצה לנו.

בעולם שבו כל הודעה, תמונה, מידע שיווקי, שלל נרטיבים מגמתיים וזרם חדשותי על סופי – מתחרים כולם על תשומת הלב שלנו, קל מאוד לאבד את הקול הפנימי ולהיסחף אחרי רעשים חיצוניים. 

היגיינה תודעתית מזכירה לנו לעצור, לנשום ולבחור ביודעין מה נכנס למרחב הפנימי שלנו – ומה ראוי להישאר בחוץ. 

בדיוק כפי שהגוף הפיזי זקוק להיגיינה – רחצה, תזונה, מנוחה ותנועה – כך גם התודעה זקוקה לטיפוח מתמיד. 

היגיינה תודעתית היא האמנות של שמירה על צלילות פנימית, איזון נפשי וטוהר מחשבה במציאות רוויית גירויים, מסכים ומידע עודף, והיא מאפשרת לנו לא להיסחף בזרם המידע והתודעה הקולקטיבית, אלא לנתב את עצמנו בתוכו במודע ואף להשפיע עליו.

הכרה פעילה – להיות נוכחים בהווה

בלב ההיגיינה התודעתית מצויה הכרה פעילה – היכולת להתבונן במודע במתרחש, לזהות באופן פעיל וער את ההשפעות שסובבות אותנו ולבחור כיצד להגיב.

הכרה פעילה, היא מצב נפשי ותודעתי שמונע התנהלות אוטומטית של “תגובה מיידית” ומוביל לתנועה מודעת, פרואקטיבית של עצירה קטנה ויזומה כאשר הדבר נדרש, וזאת כדי לבחון ולשאול: האם זה מזין אותי? האם זה משרת את מי שאני רוצה להיות? האם זה בונה ותומך או שמא רעיל והורס? האם זה ראוי להכנס לבריכת התודעה שלי ולהיכל האוֺצרוּת האישי שלי או לא?

לשם הדוגמה, אדם שנכנס לרשתות החברתיות יכול להיסחף בקלות להשוואות שמערערות את ערכו העצמי, פוגעות בדימוי העצמי שלו ומעצימות תפישות מעוותות על עצמו ועל העולם. 

המצב הנפשי שאני קוראת לו ״הכרה פעילה״ מאפשר לאדם לעצור, לזהות את התחושה ואת התבנית המנטלית המשודרת אליו ולוחצת על כפתורי הרגש והנפש, ואז לנקוט עמדה ופעולה מודעים, כמו למשל לעצור את הספיגה של המידע המזיק ולבחור לצאת לטיול קצר או לקרוא תוכן מעורר השראה – ובכך להחזיר לעצמו שליטה על התודעה.

טוהר המחשבה – לנקות את המרחב הפנימי

בואו נמשיך למושג נוסף במפת המושגים שלנו העוסקת בהיגיינה תודעתית, ונדבר על "טוהר המחשבה".

טוהר המחשבה אינו מושג תאורטי, אלא פעולה יומיומית שהינה חיונית ממש כמו אוויר לנשימה. 

כפי שאנחנו יכולים למלא את ריאותינו באוויר נקי וצלול, או יכולים לנשום אוויר מזוהם ורעיל – כך גם אנחנו יכולים להזרים אל התודעה שלנו זרם מידע חיובי, מעשיר, מקדם ובונה או לחלופין זרם מידע שלילי, רעיל והרסני.

מחשבות חוזרות שליליות – פחד, ביקורת עצמית, השוואתיות – הן כמו שכבה של לכלוך וזיהום שמצטברים בנפש ויוצרים משקעים עכורים שמשפיעים על הנפש, על הגוף, על תפישת העצמי והמציאות ועל האופן שבו אנחנו חווים וחיים את חיינו.

כשם שאנחנו מנקים את הבית כדי שיהיה נעים, הרמוני ונטול אבק כדי שנוכל לנשום בו ולהתהלך בו בנוחות, כך עלינו לנקות את חלל המחשבה שלנו, כדי לפנות מקום לאור, ליצירתיות, למודעות עצמית, לרעיונות חדשים, להשראה ולשמחה.

הדבר דורש מאיתנו לאמץ ״היגיינה תודעתית״, בה למשל, במקום להתחיל את היום בגלילה אוטומטית בחדשות המדכאות, או באתרי רכילות, אפשר לפתוח את הבוקר בקריאה של תוכן מעורר מחשבה והשראה, או בכמה רגעי כתיבה אישית, או במדיטציה קצרה שמכיילת את המחשבה לאנרגיה צלולה ומזרימה אנרגיה לגוף ולנפש.

חוסן תודעתי – מערכת החיסון של הנפש

כפי שלגוף יש מערכת חיסון פיזית, כך לנפש יש צורך בחוסן תודעתי. 

זהו הכוח הפנימי שמאפשר לנו להתמודד עם טלטלות, משברים ורעש חיצוני, מבלי לאבד את החיבור לגרעין העצמי תוך שמירה על פרספקטיבה בהירה וצלולה שמייצבת את העולם הרגשי ומעניקה עוגן פנימי איתן.

חוסן תודעתי אינו נבנה ביום אחד – הוא נרכש מתוך תרגול יומיומי של תשומת לב, ״טוהר המחשבה״,  ״הכרה פעילה״, ״אוֺצרוּת תודעתית״ מודעת, מיומנויות של בקרה וסינון ההשפעות השונות שחלות עלינו, בתוך עולם מרובה גירויים ושמירה על ״היגיינה תודעתית״. 

חוסן תודעתי דורש מאיתנו להיות בעד עצמנו, להכיר בכך שגם אם לא ניתן לראות ״תודעה״ או להבחין בעינינו בזרמי השפעה תודעתיים  – אלו הם כוחות וזרמים של אינפורמציה גלויה וסמויה, שאנחנו מוקפים בהם ונדרש לנו לנהל את יחסי הגומלין איתם במודע.

זה דורש מאיתנו להגדיר סדרי עדיפויות, ליצור הרגלים תומכים של היגיינה תודעתית שמקבילים להרגלי ההיגיינה הפיסית שלנו, ממש כפי שאנחנו מצחצחים שיניים, מקפידים על שעות שינה ואיכות השינה או מתרחצים.

זה דורש מאיתנו אהבה וקבלה עצמית, וטיפוח מערכות יחסים מזינות עם שפע ההיצע וההשפעות שמקיפים אותנו.

אדם שמחזיק בחוסן תודעתי יוכל לעבור סערות ואתגרים אישיים וגם סערה קולקטיבית – כמו מגפה, מלחמות ואיום קיומי, שינוי פוליטי או משבר סביבתי – מתוך עוגן פנימי שמאפשר לו לא ליפול לייאוש, אלא לפעול באופן שקול ובהיר, כשהתודעה מפיחה בו תקווה וצלילות ומראה לו אפשרויות מאוזנות ומייטיבות גם בתוך סביבה קיצונית ומזיקה.

ניפוי – סינון – מיון

אחד הכלים המרכזיים בהיגיינה תודעתית הוא הקפדה על שלושת השלבים: ניפוי, סינון ומיון.

• ניפוי – לזהות את עודף המידע, הרעש וההשפעות שלא תורמות לנו והן רעילות, מזהמות ומזיקות, ומראש להימנע מהן. כאן תוכלו לתרגל ״הכרה פעילה״ ו״טוהר המחשבה״.
• סינון – להחליט במודע אלו תכנים, רעיונות, דימויים, אופייני התנהלות, קשרים והרגלים אנחנו מכניסים פנימה אל תודעתנו ואל חיינו. כאן תוכלו לתרגל ״אוצרות תודעתית״.
• מיון – להעניק עדיפות ותוקף למה שמהותי ומשמעותי באמת, ולשחרר את מה שמיותר, טפל ואינו באמת מצוי בתוך קשת האפשרויות שאנחנו רוצים לממש בתוכנו ובחיינו. כאן תוכלו להיעזר בסולם ערכים ברור שיאפשר לכם ליצור סדרי עדיפויות שהם בעדכם.

לשם הדוגמה, כשאנחנו בוחנים את רשימת המטלות היומית: ניפוי – יאפשר לזהות מה מיותר ולא רלוונטי, סינון – יבחין בין דחוף וחשוב לבין משני וזניח, ומיון – יסייע להתמקד בעיקר – במה שתורם להתפתחות האישית, לאיכות החיים ולחוסן התודעתי, הרגשי, הנפשי והגופני.

בין אתנחתא לפעולה – איזון המקצב הפנימי

היגיינה תודעתית אינה רק ניקוי וסילוק של מה שהוא רעיל או מזיק והרסני, אלא גם ידיעה מתי לעצור, לקחת פסק זמן, לשחרר את המחשבה והנפש, וליצור מרחב פתוח למשהו חדש. 

היגיינה תודעתית מזמינה אותנו לקחת אתנחתא יזומה – כעין הפסקת התרעננות תודעתית, רגע שבו אנו בוחרים לפתוח במודע את בריכת התודעה האישית לזמן של טיהור וניקוי וסינון וריקון, כדי לאפשר לזרמים חדשים להכנס אל בריכת התודעה ולהשתלב בה באופן הרמוני.

אתנחתא שכזו היא חלק מהותי בתהליך. כשם שהלב פועם ואז נח, כך גם התודעה זקוקה למרחבי שקט, בהם תודעתנו נפתחת וזהותנו מתחדשת ומתארגנת מחדש.

נישות של היגיינה תודעתית בתרבות בת זמננו

העיסוק בהיגיינה תודעתית אינו מתקיים רק ברמה הפילוסופית, אלא כבר נוכח בתרבות בת זמננו בצורות מגוונות. 

ניתן לראות תנועות ונישות חברתיות המבקשות לייצר סינון, מיון וטיפוח של מרחבי התודעה סביב נושאים שונים.

תנועת Body Positive היא אחת הדוגמאות המובהקות להיגיינה תודעתית בתרבות בת זמננו, והיא עוסקת בשמירה על תודעה נקייה מרעשי דימוי גוף פוגעניים ומציעה יחס מקבל ומעצים לגוף.

זוהי תנועה קולקטיבית שמבקשת לנקות את התודעה מהשפעות מזהמות של אידיאלי יופי בלתי־אפשריים, פרסום מסחרי מניפולטיבי והשוואות מתישות. 

במקום להמשיך להזרים אל המרחב הפנימי זרמים עכורים של ביקורת עצמית, דימוי גוף שלילי והשוואות למודל יופי ורזון בלתי אפשריים, התנועה יוצרת יחס מקבל, מחבק ומעצים לגוף האנושי בכל שלב ובכל צורה ומפיצה דימויי גוף שונים ומגוונים על מנת לנרמל אותם, לסנן החוצה מסרים רעילים ולהכניס במקומם זרמים צלולים של אהבה עצמית, חמלה וקבלה. 

בהקשר זה, תנועת ה- Body Positive אינה רק מחאה תרבותית מול תעשיית היופי והאופנה, אלא פרקטיקה ממשית של היגיינה תודעתית: היא מייצרת מערכת חיסון תודעתית נגד הנדסת התודעה המסחרית, מחזקת חוסן נפשי ורגשי, ומאפשרת לאדם לבחור מחדש כיצד להתבונן בעצמו ובגופו. 

בכך היא מהווה דוגמה חיה לאופן שבו היגיינה תודעתית מתממשת גם כפרקטיקה אישית וגם כתנועה חברתית קולקטיבית.

ישנן דוגמאות נוספות:

זרמי Digital Detox ומינימליזם דיגיטלי מדגישים את הצורך בניפוי של עומס מידע ומסכים ובחירה מודעת במה להכניס למרחב הפנימי.

פרקטיקות של מיינדפולנס ומדיטציות מונחות מלמדות ליצור שקט מחשבתי ונוכחות בהווה.

תנועות Slow Living ו־Slow Food מייצרות איזון בין הקצב התרבותי המואץ לבין מקצבים פנימיים טבעיים.

נישות של אקו־מודעות ומינימום פסולת מבקשות לנקות את התודעה מרעש צרכני ולהחליף אותו בגישה ערכית סביבתית.

זרמים לקידום בריאות נפשית שואפים לנפות נרטיבים של בושה וסטיגמה ולהכניס במקומם קבלה וחמלה של תופעות נפשיות ובהן חרדה ודיכאון.

קהילות של תנועה מודעת ותרפיות גופניות־אמנותיות מייצרות חיבור צלול בין גוף לנפש.

תחומים כמו יופי מודע או אופנה אתית מדגישים מחשבה וערכים הנוגעים לסטיילינג ולבוש יצירתי ומתחשב בסביבה בתוך מציאות רווייה בהנדסת תודעה מסחרית.

ישנם גם תנועות המתמקדות ב־מנוחה כמשאב קיומי – כמו Nap Ministry – שקוראות למתינות אל מול תרבות ההישגיות המתישה. 

דוגמה נוספת לנישה עכשווית היא תנועת Pro-Aging, המציעה תפישה חיובית של תהליך ההזדקנות. 

במקום לאמץ זרמים עכורים של פחד, הכחשה או בושה סביב גיל וגוף משתנה – זרמים שמטופחים על ידי תרבות הנעורים והאנטי־אייג’ינג – תנועת הפרו־אייג’ינג מבקשת לטפח קבלה, חכמה מצטברת וחיבור לערך הפנימי שאינו תלוי במראה חיצוני. 

זהו מהלך של  סינון נרטיבים רעילים שמקטינים את האדם בשל גילו, והחלפתם במחשבות ובתפישות שמזינות את החוסן הנפשי, מחזקות תחושת משמעות, ומעודדות לראות בכל שלב חיים מרחב חדש של גילוי והעמקה.

כל אלה, ועוד רבים נוספים, הם ביטויים עכשוויים לניסיון תרבותי לייצר “מערכת חיסון תודעתית” בתחומי חיים שונים, לחזק את החוסן הפנימי והקולקטיבי ואת המיומנות של היגיינה תודעתית.

חשיבות ההיגיינה התודעתית בישראל 

המציאות החברתית-פוליטית בישראל ממחישה את הצורך הקריטי והדחוף בהכשרה להיגיינה תודעתית והטמעת מסלולי לימוד וחניכה לאוריינות תודעתית ואוריינות דיגיטלית.

להמחשת הצורך ב”היגיינה תודעתית” במרחב הישראלי, די להביט בנתונים: כ‑75% מהישראלים פעילים ברשתות חברתיות (כ‑6.9 מיליון משתמשים בינואר 2024), כך שהשפעות אלגוריתמיות וזרימות מידע הופכות לגורם תרבותי־פוליטי מרכזי.  

במקביל, מדד הדמוקרטיה הישראלית מצביע בעקביות על אמון נמוך בתקשורת ועל העמקה של תפישת השסע “ימין‑שמאל” כמוקד המתח החברתי החריף ביותר (53% מהיהודים מגדירים אותו כשסע העיקרי ב‑2024) – מצע פורה להקצנה, לאינפלציית רעש ולערעור בוחן המציאות. 

אחרי 7.10 זוהו בישראל היקפים משמעותיים של תוכן כוזב, הסתה וטרוריזציה של המרחב הדיגיטלי: הקו החם של איגוד האינטרנט הישראלי דיווח לפלטפורמות על עשרות ומאות אירועים בולטים בקטגוריות של מידע כוזב, הסתה וקריאות לאלימות, ותוכן תומך טרור; והמגמה תועדה גם בדוחות ארגוני חברה אזרחית.

דו”ח “7amleh” ל‑2024 מדד מעל 12.4 מיליון פוסטים מסיתים ואלימים בעברית בשנה אחת — ממוצע של 23.6 פוסטים לדקה — בעיקר ברשת‑X ובפייסבוק, המעידים כיצד הפלטפורמות הופכות לכלי להעצמת שנאה ושבר חברתי.

גם ברמת טוהר הבחירות נמצאו כשלים מבניים: דו”ח מבקר המדינה והניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה חשפו תעמולה אנונימית, רשתות בוטים וטירגוטים שאינם שקופים במערכות הבחירות האחרונות — “הנדסת בחירות” שנופלת בין הכיסאות הרגולטוריים ומטה את הכוח מהבוחרים למפלגות.

התמונה הרחבה מתאימה גם לממצאי ה‑Digital News Report של רויטרס על “ריסט פלטפורמות”: עלייה בצריכת חדשות דרך רשתות חברתיות שמקדמות תוכן קצר, שטחי ומקוטב (טיקטוק, יוטיוב וואטסאפ), ערוצים שמתגמלים רגשיות וקיטוב – מה שמחזק היזונים-חוזרים של מידע חלקי ומוטה.

על הרקע הזה, העיתונאי גיא רולניק מזהיר בעקביות כי רשתות ללא רסן רגולטורי מערערות את הדמוקרטיה ומאפשרות מניפולציות תודעתיות וניצול פוליטי –

“הסדרת הפעילות של הרשתות החברתיות ודרישה להטיל עליהן אחריות לנזקים העצומים חייבות להיות בראש המצע של כל תנועה חברתית, מפלגה ופוליטיקאי שרוצה להציג עצמו כחלופה לשלטון הפופוליסטי, המשיחי, המושחת והמקטב של נתניהו. יכולות להיות לנו רשתות חברתיות ללא רגולציה — או דמוקרטיה. הבחירה בידינו”.

הקריאה הזו מדגישה עד כמה ״הכרה פעילה, ״אוצרות תודעתית״, שמירה על ״טוהר המחשבה״, ויצירת ״ניפוי‑סינון‑מיון״ ולבסס ״חוסן תודעתי״ הם כורח קיומי ולא “מותרות” תרבותיות השמורות רק לאנשים שמתעניינים בהתפתחות אישית או בתהליכי טרנספורמציה ומימוש עצמי. 

פרקטיקה יומיומית להיגיינה תודעתית

היגיינה תודעתית היא לא ״פרויקט חד פעמי״, אלא דרך חיים. 

אם הגעתם עד כאן במאמר הזה, בודאי אתם מבינים כי היגיינה תודעתית דורשת השקעה בתודעה, טיפוח מודעות עצמית ובקרת איכות על מה שנכנס לבריכת התודעה: סינון מקורות המידע וההשפעה, בחירה במזון תודעתי מזין ובעל ערך והגדרה של סטנדרטים ערכיים המאפשרים לזהות ולחסום השפעות מזיקות. 

זוהי מיומנות של אוֺצרוּת פנימית, שמחזקת את החוסן הנפשי והרגשי, תומכת בעצמאות ובחופש הבחירה, ומאפשרת לנו להתנהל במציאות המודרנית מתוך עוצמה ועצמאות, חופש בחירה, בהירות ואיזון – כך שצעד אחר צעד נוכל ליצור מציאות שמבוססת על מהות, משמעות וחזון אותנטי ונקי מהטיות.

כמה פעולות פשוטות יכולות לעזור לנו לשמור על היגיינה תודעתית בחיי היום-יום:

• לבחור להתחיל ולסיים את היום בכמה דקות של שקט, הקשבה למוזיקה, הפעלה תדרית, מדיטציה, פתיחת קלפי השראה ומודעות, או כתיבה ביומן השראה

• ליצור בכל בוקר כמה דקות של כוונון ההכרה הפעילה ויצירת כוונה וכיוון ליום החדש שמתחיל: 
  • מה ארצה להגשים היום?
  • מי ארצה להיות היום, ואיזה כוחות נפש ארצה להגביר?
  • איזה תדמיות ארצה ללבוש ולשחק איתן היום על במת המשחק של החיים שלי? 😉
  • מה ארצה למגנט ולמשוך אלי? אנשים, הזדמנויות ואפשרויות תומכות 
  • מה ארצה לאסוף אל היכל האוֺצרוּת שלי?
  • מה ארצה להוסיף במודע לבריכת התודעה שלי?

• להפחית חשיפה לחדשות ולרשתות, במיוחד בזמנים רגישים, ולקרוא מידע ממקורות מאוזנים שעשיתם עליהם בקרת איכות ואתם סומכים עליהם
• להקפיד על ניפוי–סינון–מיון של תכנים, אנשים והרגלים, ובמודע – להיות האדריכלים של התודעה שלכם ושל היכולת ליישם את התודעה במודעות העצמית שלכם, בערכים שלכם, באופייני ההתנהלות היומיומיים ובסגנון החיים שלכם
• להזכיר לעצמכם שאתם בעלי יכולת, מסוגלות ורצון לעצב את חייכם במודע, שהעוצמה נתונה בידיים שלכם ושמה שניצור – הוא שיהיה, ובכך, להקפיד להזין את עצמכם על בסיס קבוע בהשראה ורעיונות שהם מזון רוחני ותודעתי שמעשיר ותומך אתכם – ממש כמו המאמר הזה, שאם סיימתם לקרוא אותו, סימן שהיגיינה תודעתית חשובה לכם 😉