יום כדור הארץ, הוא הזדמנות לדבר על השימוש בדיסאינפורמציה על מנת להעצים את הנתק שבתודעה הקולקטיבית, שלא מזהה את הקשר שבין האופן שבו המין האנושי מנהל את חייו לבין הכילוי ההולך ומתמשך של כדור הארץ.
התחושה היא שבכל שנה אנו מציינים את יום כדור הארץ, אך בפועל עולם כמנהגו נוהג ובקרב המנהיגות העולמית כמו גם בקרב הציבור, אין תחושת דחיפות והבנה של הסכנה הגדולה שיצרנו במו ידינו, המאיימת על המשך דרכנו כציביליזיה.
משבר האקלים בכותרות, אך במקום להתגייס באופן קולקטיבי, פרקטי ומיידי, לשינוי דפוסי ההתנהלות שלנו, אנו רואים עוד ועוד אינטרסים כלכליים ופוליטיים, המובילים לכך שאנחנו עושים דברים לאט מדי ומעט מדי, ותוך כדי כך עסוקים בלהתווכח האם באמת ישנה התחממות גלובאלית, או שמא זו קונספירציה שנועדה לתמרן את האנושות (לשרת אינטרסים של צמצום חופש הבחירה).
ריבוי ומגוונות של דעות הוא דבר נפלא, אך לא כאשר ריבוי הדעות יוצר בליל של אינפורמציה וויכוחי סרק, הממסכים את התודעה ולא מאפשרים להתבונן על עצמנו בכנות, ולזהות כי אנו מצויים בצומת דרכים קריטי בתולדות התרבות האנושית.
מאחורי הקלעים פועלים תאגידים ומוקדי כוח המייצגים את תאוות הבצע ואת העולם הישן – עולם שבו פירמידות שליטה של הון ושלטון ממוקדות בלנצל עד כלות את משאבי כדור הארץ ואת משאבי כוח העבודה האנושי, כוח הצריכה האנושי והכוח האלקטורלי, ולהנציח את המצב הקיים שבו השליטה מצויה בידי ראשי הפירמידות, המתמרנים את דעת הקהל כרצונם.
התמרון של דעת הקהל העולמית כלפי ויכוחי סרק, מרחיקה אותנו כציבור מן העיקר. והעיקר הוא שלא ניתן להתעלם מכך שאנו מתנהלים כציביליזציה באופן לא אחראי, אשר אינו מרחיק ראות.
אנו מתרבים ללא אבחנה, צורכים ללא כל שיקול דעת, מצביעים בבחירות לאותם מנהיגים המייצגים חשיבה ישנה ותוך כדי כך מקדשים נורמות וסגנון החיים שדורסים את כדור הארץ והורסים אותו בשיטתיות.
אי אפשר להתווכח עם הנתונים המראים על הרס של בתי גידול שלמים, הכחדה של זנים, ושינויי אקלים, כמו שלא ניתן להתעלם מכך שסגנון החיים של החברות המפותחות, הינו סגנון חיים אנוכי וקצר ראיה, המרוכז בסיפוק צרכי העצמי, ללא כל מוכנות לשאול מהן ההשלכות של סגנון החיים, ומהם התהליכים הפועלים ברקע כדי לנפק את סגנון החיים העכשווי ולספק את ההרגלים והתאוות האנושיות.
━━━
יום כדור הארץ, הוא נקודה אחת על פני ציר זמן ארוך ומתמשך, שבו אנו מאבדים עצמנו לדעת כציביליזציה הגודעת את הענף עליו היא יושבת, משמע הורסת את כדור הארץ בשרירותיות נטולת אכפתיות או אחריות.
צוות מדעני האקלים של האו"ם, קבע בדו"ח מקיף כי קצב הפיתוח הטכנולוגי וצעדי המדיניות שנועדו להתמודד עם משבר האקלים, לא הצליחו עד כה לשנות את מגמת הגידול בפליטות גזי חממה.
יש כל כך הרבה מה לעשות על מנת לשנות את תמונת המצב העגומה הזו, אך הדבר דורש נקיטת צעדים יעילים ומהירים גם בתחום הטכנולוגי וגם בתחום הכלכלי-חברתי.
אנחנו חייבים כאן ועכשיו לשנות את צורת החשיבה, את הנורמות ואת סגנון החיים הנגזר מהן.
עלינו להתחיל ולקחת אחריות על האופן שבו אנו מנהלים את חיינו וליצור הכרה בקשרי הגומלין שבין חיי היומיום שלנו לבין עתיד כדור הארץ.
אנחנו נדרשים ליצור שינויים בהרגלי הצריכה ולמתן אותה מאוד, אנחנו חייבים ליצור שינוי במבנים המשפחתיים ובילודה, כמו גם באופן שבו אנו מזינים את עצמנו, מגדירים מהו מזון לגיטימי ואיך מגדלים ומייצרים מזון. אנחנו נדרשים באופן מיידי ליצור שינוי בתפישות המנחות את שוק העבודה הייצור, הצריכה, הדיור והתחבורה, ובעיקר לשנות את סדרי העדיפויות ולהיזכר לרגע מי אנחנו – אזרחי כדור הארץ, חלק מן המערכת המופלאה של הפלנטה הזו.
העולם הנדיר והיפיפה הזה שיש לנו את הזכות לחיות בו, הוא מערכת דינאמית וחיה, שנועדה לאפשר לנו לשגשג, אם נשכיל לכבד את עקרונותיה, להוקיר את משאבי הטבע, לכבד זה את זה, לטפח את החי, ואת הצומח ובעיקר להרחיק מבט וללמוד לזהות את הקשר שבין העצמי לבין המכלול ולהכיר בכך שהעצמי הינו בלתי נפרד מן המכלול ואף תלוי בו להמשך קיומו.
יום כדור הארץ, הוא קריאה להתעוררות של כל אחד ואחת להכרה שאנחנו חלק בלתי נפרד מן הפלנטה, ושאם לא נשנה דרכינו נכלה הן את הכדור היפיפה הזה והן את עצמנו.
לאורך ההיסטוריה ציביליזציות עלו והתפתחו ושגשגו אך גם נפלו, התדרדרו, גוועו ונעלמו מעל פני האדמה.
המפתח ליכולת של ציביליזציה לשגשג לאורך זמן, הינו צמיחה תודעתית המגובה בסגנון חיים בר קיימא המבטיח את עתידה של המערכת ההוליסטית שכולנו חלק ממנה.
זוהי צמיחה תודעתית המגדירה ערכים, סדרי עדיפויות ותפישת עולם, שמעצבים את הנורמות ואת סגנון החיים ומובילים להתחדשות, התפתחות ושינוי דינאמי.
בנקודה בה אנו נמצאים כעת, האנושות קופאת על שמריה, נעה במעגל סגור, ועושה עוד ועוד מאותו הדבר.
אם נפקח את עינינו ובחכמה נתבונן סביבנו, נוכל לזהות שכדור הארץ זועק וקורא קריאה רמה המבקשת מאיתנו להתפקח ולהשתנות.
האם נשמע את קולו?
האם נשכיל להתפקח ולשנות דרכינו?
האם נבחר לנוע אל השלב האבולוציוני הבא?
ימים יגידו.
