שער שלישי בסדרת ״מאווררים את הנפש״: מניכור לחיבור – ריפוי, סליחות והתחלות חדשות

בעת הזו של ראש השנה וחגי תשרי, רבים עוסקים בנושא הסליחות.

אני מוצאת דמיון גדול בין המילה סליחה למילה סליקה, ורואה בתהליך של סליחה, יכולת לסלוק מן הנפש כוחות שליליים ובולמים, ולפנות בה מקום למערכות יחסים חדשות – עם עצמכם, עם האחרים ועם העולם, על שפע החוויות והאפשרויות שטמונות בו.

בימים של מעבר משנה לשנה ומפרק לפרק, רבים מהאנשים נוטים לערוך סיכומים ולתכנן תכניות לעתיד.

זוהי הזדמנות לעשות סדר בחדרי הלב ובחדרי הנפש, להתבונן פנימה, לקבל תובנות ולהחליט החלטות.

ישנם אנשים המתבוננים תדיר על פנימיותם ומקיימים חשבון נפש מתמיד שיש בו ערות, אחריות על מנעדי הנפש והתחדשות פנימית. בעבורם, כל רגע הוא שער וכל יום הוא חלון הזדמנות להתחלות חדשות.

ישנם אחרים, שחלונות הזמן הקבועים, של ראש השנה ויום הכיפורים, מהווים בעבורם סמן ואבן-דרך, ליצור אתנחתא מחיי היום-יום, לעצור לרגע ולסקור את פנימיותם, את הבחירות שיצרו ואת יחסי הגומלין שהם מקיימים בינם לבין עצמם ובינם לבין האחרים.

משמעותה של סליחה

היכולת ליצור חשבון נפש שיש בו בחינה עצמית בבהירות, נטולת דין ושיפוטיות, מובילה להתבוננות תבונית ומעצימה.

התבוננות שכזו מרחיבה את העצמי ומולידה הבנות ומסקנות שאותן ניתן ליישם בהמשך הדרך, ובכך, לקיים התחדשות והתפתחות הנובעות מן הלמידה וההתנסות שנוצרו עד כה.

התנהלות שכזו, מקיימת על בסיס מתמיד סליחה – המהווה כעין מערכת סליקה המשחררת מן הנפש מטענים ומשקעים, מאווררת אותה ומאפשרת לה התחדשות.

התהליך של חשבון נפש המוביל לסליחה ופיוס, הוא תהליך המשלב התבוננות שכלתנית עם חוויה רגשית. זהו תהליך שיש בו מיזוג הרמוני בין איכויות של דין וחסד; בין התבוננות בהירה, נוקבת ונטולת פשרות, לבין קבלה ואמפתיה כלפי העצמי וכלפי האחר.

כאשר אנחנו מכוונים את עצמנו ליצור תהליך של חשבון נפש וסליחה, ומסכימים ליצור אנליזה מנטלית, ובמקביל, לחוות את קשת הרגשות שהאנליזה המנטלית מעוררת בנו, אנחנו משלבים זה בזה את הכוחות הנפשיים הדומיננטיים שלנו, מחשבות ורגשות – ויוצרים מיזוגים פנימיים בין הראש ללב.

מיזוגים אלו מאפשרים השלמה, שלמות ושלום, בתהליך שמאפשר לשחרר את העבר כדי להחלים את עצמנו בהווה, וליצור את העתיד ממקום חדש, נקי וחף ממשקעים או הטיות.

אני מוצאת כי סליחה יוצרת שחרור של מטעני העבר, ובכך, מקלה על הנפש אשר אוספת במסע החיים על פני האדמה חוויות רבות – חלקן תומכות ומעצימות וחלקן מכבידות ומהוות מטען כובל המגביל אותנו, משקולת המושכת אותנו אל כאבי העבר ומקבעת אותנו אליהם.

הסליחה, כמוה כהתרת משקולות מן הנפש והגוף, ההופכים קלים ומשוחררים לנוע הלאה, אל פרק חדש.

הסליחה הינה בראש ובראשונה תהליך פנימי.

על מנת להכנס לתהליך של סליחה, ולחוות את הריפוי הטמון בה והשחרור שהיא יוצרת, נדרשת כנות.

נדרשת מוכנות להשתנות והשלה.

נדרשת בחירה בהעדר היאחזות, ובשחרור מטעני עבר.

נדרשת הסכמה לנוע עם הפנים קדימה, חכמים יותר, נבונים ומנוסים, וליישם את ההבנות והלמידה שנוצרו ללא אשמה, טינה או חרטה, מתוך גישה אחראית ופרואקטיבית.

הקושי לשחרר ולקיים תהליך של סליחה

כאשר לא מתקיימת סליחה, נוצרת אנרגיה לכודה ואגורה, המשפיעה על הגוף והנפש.

אנרגיה זו לוכדת את העצמי ואת מערכות היחסים עם אחרים בסבך מפותל של מחשבות ורגשות, היוצרים מטען שלילי המעצים את עצמו.

האנרגיה האגורה כמטען נפשי תבוא לכדי ביטוי בנטירת טינה, חרטה, אשמה או האשמה. 

אלו הן איכויות נפשיות המקיימות היקשרות מתמדת אל העבר, ובכך מנציחות אותו אל ההווה ומביאות לקיבעון וקפיאה על השמרים.

היעדר היכולת ליצור תהליך של סליחה, יכול לנבוע מגורמים שונים, למשל:

• העדר השלמה או קבלה את האירועים בנתיב החיים ככאלה שיצרו למידה והתפתחות
• שאיפה לצדק – המולידה צדקנות וקורבנות
• אשמה, אשר לעיתים מובילה להאשמה
• קטנוניות, הנובעת מקטנות והיעדר ערכיות
• פחד לשחרר אחיזה באירועים מן העבר, מכיוון שהם יוצרים תחושה של עניין, תכלית או משמעות
• פחד לסלוח ולשחרר ובכך, להפסיד ולאבד את הסיפור או המטען הנפשי והרגשי, המגדיר את העצמי
• פחד לסלוח וליצור סיום המוביל אל מדרגה חדשה ובלתי מוכרת
• התמכרות לרגשות שליליים
• העדר רצון לקחת אחריות, הנחווית כעול

שחרור המשקעים הטמונים בפנימיות, כרוך בבחירה לנקות את הנפש ממטען רגשי ומחשבתי הלוכד במעגל סגור של חרטה, טינה, אשמה ובושה, עצב והעדר תקווה.

ביכולת לסלוח, לעצמי או לאחר, טמונה האפשרות לקיים תנועה של התחדשות פנימית, המשפיעה על חיי היום-יום ועל האפשרות לבטא בהם יצירתיות, השראה, התפעמות, תקווה וצמיחה.

כשאתם מסכימים לסלוח, אתם למעשה מביעים מוכנות לשחרר היאחזות, שבלמה את היכולת האישית שלכם, לנוע הלאה, להשאיר את מה שהיה מאחור ולהתחדש.

כשאתם מסכימים לסלוח, תהליך הסליחה לא רק תוחם וחותם את העבר, אלא גם פותח מעיין פנימי של חיוניות וביטוי.

המעיין הזה, נובע מכך שאפשרתם לעצמכם ליצור תהליך של טיהור פנימי, שמאפשר לעצמי שלכם להיות משוחרר, נטול מעצורים, מניעה ותיסכול, עצמי שיש בו תחושה של קלות, סיפוק ורווחה ומתעורר בו רצון חדש למימוש מורחב ומועצם.

הבחירה בסליחה, הינה בחירה לשחרר את העצמי ואת האחרים, לנקות את הנפש ממטענים ולבטא התחלה חדשה.

בכך, נוצרת לקיחת אחריות על העבר, המשנה באופן מיידי את ההווה ומשפיעה על העתיד.

מה שניצור – הוא שיהיה.

לעמוד ערכת ״מאווררים את הנפש״