לפני כמה ימים בבוקר פקחתי עיניים ואסף, שכבר השכים קום והיה ער, ניגש אלי בחיוך ואמר לי: ״קחי את הזמן לאט ובנחת, כי הבוקר את לא צריכה למהר לשום מקום…״
קמתי לאט-לאט והתעוררתי במתינות ועדינות.
נחתתי משנת הלילה והתמזגתי עם הגוף הפיסי בהרבה נינוחות ושלווה.
כל היום התנהל במיקצב המתון הזה, שאפשר לי להעמיק אל כל מה שאני הוגה בו, להקדיש לו זמן ולתת לו מקום.
הקדשתי את הבוקר למחשבות, לכתיבה, קריאה והעמקה בתכנים שכתבתי, שאינם קשורים לעשייה השוטפת, אלא להגות מתקדמת והעמקה בפילוסופיה ובתפישת העולם, שאותה אני גם מנחילה הלאה ומלמדת בתכניות ההכשרה המתקדמות.
חלון הזמן הזה, שאפשר לי לקחת פסק זמן, להעמיק ולהתעמק – מילא אותי בהמון שמחה, כי הוא אפשר לי לחבר בין העשייה העכשווית, לבין כל רוחב היריעה שאספתי לאורך השנים.
היתה זו מחווה של הוקרה וכבוד לכל הרצף שהוביל עד לרגע האתנחתא הזה וגם כיבוד של המיקצב האישי והיכולת להקשיב לו ומתוך כך לדעת להתרווח, לאפשר זמן של היטענות גופנית, נפשית ורוחנית.
לכבד את מקצב החיים
החיים מורכבים מריתמוס שיש בו פעימות והפוגות, ממש כמו מיקצב פעימות הלב שלנו.
על מנת להתפתח ולהתחדש, נדרש להסכים לכבד את מקצב החיים ואת האתנחתא שבין פעימה לפעימה.
האתנחתא, המנוחה היזומה, היא מרחב שבו אנחנו מתרוקנים ומשילים מעלינו את כל מה שיצרנו עד כה, על מנת לשהות במצב של ״כלום״ שבו אנחנו ריקים, משוחררים מקיבעונות, תדמיות ותחפושות, נקיים ממשקעים, מסקנות על עצמנו ועל החיים, חופשיים להיוולד מחדש ולהיות ״הכל״.
זהו מצב שבו הזהות העצמית מתפוגגת – ולרגע איננו יודעים מי אנחנו.
זהו רגע שבו אנחנו מסכימים להניח בצד מסקנות על טיבו של העצמי ועל טיבה של המציאות שסביבנו כך שמתוך אובדן הזהות הזה – יכולה להתגבש זהות חדשה, תצורה חדשה של העצמי ושל תפישת המציאות האישית, שיש בה התחדשות והתאמה לפרק הבא בחיינו.
מרחב האתנחתא הוא מרחב של ריקוּת. מרחב של שקט שבין הפעימות, והוא כעין רחם שבו מתרחש הקסם של לידה מחדש.
השגרה והעשייה היומיומית, הגשמית והפרקטית יכולות להיות מלאות בהשראה, במהות ובמשמעות – אם נדע ליצור את החיבור שבין העצמי האוניברסלי והמופשט שטמון בנו לבין העצמי הגשמי שמוציא לפועל את הרעיונות המחשבות המאוויים והרצונות.
להסכים להיות כלום
מקצב החיים הטבעי, נועד להוביל אותנו לתנועה מאוזנת שיש בה הן פעימות והן אתנחתאות.
כדי ליצור אתנחתא איכותית ומועילה, דרושה הסכמה לשחרר את כל מה שאנחנו מכירים ויודעים, להסכים לא להיקשר לאג’נדה המגדירה וקובעת איך דברים צריכים להתנהל ולקרות.
זה דורש מאיתנו ליצור פסק זמן יזום, גדול או קטן שבו אנו משחררים ומפוגגים תפישת עולם מקובעת שיש לנו על עצמנו, על האחרים ועל העולם, ולהיפתח להשראה ופרספקטיבה חדשה.
אך המתח והאינטנסיביות של החיים המודרניים מובילים להיקשרות של אנשים לתפישת עולם שבה הם מבוצרים, ושנוסכת בהם תחושת שליטה, ודאות וביטחון.
רוב האנשים מתקשים לשהות במצב האתנחתא, מכיוון שהם חוששים לאבד את כל מה שהשיגו עד כה ומגדיר אותם. הם מרגישים צורך לתחזק את המצב הקיים, פעמים רבות מתוך חוויה של מאמץ ואינטנסיביות שלא משאירים מרווח נשימה להיטענות של הגוף והנפש.
הדבר מוביל לכך שאתנחתא, בין אם כפויה או יזומה, יוצרת תחושה של ריקוּת, בהלה וניסיון למלא באופן מיידי את החלל שנוצר. השקט, הריקות, או פסק הזמן, מפורשים בטעות כחולשה שמערערת את הביטחון העצמי, את תחושת הוודאות ואת הערך העצמי.
אך כאשר ישנו חשש מאתנחתא ופירוש שלה כמשהו מאיים ושלילי, נוצר מצב שבו כאשר מגיע רגע השקט שבין הפעימות, המהווה מעבר טבעי מפרק לפרק בחיים ומתצורה אחת של העצמי לתצורה חדשה – רבים מנסים בכל כוחם להימנע ממנו.
הניסיון להימנע מרגע השקט ותחושת ה״כלום״ המלווה אותו, נובע מכך שהדבר מעורר חוויה של חוסר ביטחון וערעור של המוכר והידוע.
בכך הנטיה הרווחת היא ליצור בכוח תנועה מאולצת, לנסות להיאחז במצב הקיים ולשמר אותו, זאת במקום להתמסר לשקט ולאתנחתא שבין הפעימות, בביטחון וידיעה כי מה שחשוב, יישאר איתכם וימשיך אתכם הלאה.
אגם השקט הגדול
השקט שבין הפעימות הוא מרחב שניתן לדמות אותו לאגם גדול, המצוי בתוך החלל הפנימי של הנפש.
זהו מרחב נפשי שבו אתם שומעים את קולכם האותנטי, המכווין את הצעד הבא שלכם, ומזמין אתכם ללכת בעקבותיו בענווה, אמון והתמסרות, ולהגשים את עצמכם במדרגה החדשה.
המוכנות להקשיב למקצב החיים ולאתנחתא שבין פעימה לפעימה, מאפשרת לכם לקחת פסק זמן מתוך הקשבה לעצמכם ומוכנות להטעין במשמעות את מירוץ החיים.
זהו זמן המאפשר לפנות פנימה, לצוף מעורסלים ב״אגם השקט הגדול״, הכחול והעמוק, שבתוך הנפש שלכם, משוחררים מכל מי שהייתם לטובת כל מי שאתם עומדים להיות.
אתנחתא – מרחב המחבר רוח לחומר ותודעה לסגנון חיים תומך ומגבה
היכולת לקיים פסקי זמן ואתנחתאות נחוצה כדי לקיים חיים על פני כל הרצף שבין תודעה, מודעות וסגנון חיים תומך ומגבה.
יש קשר עמוק בין היומיום לבין העולם הרוחני התודעתי והמופשט.
במהלך החיים, ובמיוחד בעידן וירטואלי ודיגיטלי, שבו קצב המידע והמאורעות הולך ומתגבר, יש נטייה להישאב לעשייה ולהגשמה של משימה אחר משימה, בזו אחר זו.
מירוץ החיים, ההרגלים והמשימות, יוצרים פעמים רבות טשטוש של המודעות, קהות ופעולות אוטומטיות, שלא משאירים מרחב לתקשורת עמוקה עם עצמכם ועם היקרים לכם.
ההליכה האוטומטית בשבילי השגרה, וההסללות השונות שהיא מכתיבה, יוצרות חוויית חיים עקרה וריקה מתוכן. היא גם מרחיקה את האדם מעצמו, ומגבירה את הנטייה להיות מנוכר, מובל, פסיבי, מנוהל ונתון להשפעות מבחוץ.
לכן כל כך חשוב לעצור לרגע, להתבונן על החיים, להיזכר בחלומות, רצונות ורעיונות שרצינו להגשים ולממש, להפריד בין עיקר לטפל ולעשות סדר בתוכנו ומחוצה לנו.
השגרה והעשייה היומיומית, הגשמית והפרקטית יכולות להיות מלאות בהשראה, במהות ובמשמעות – אם נדע ליצור את החיבור שבין העצמי האוניברסלי והמופשט שטמון בנו לבין העצמי הגשמי שמוציא לפועל את הרעיונות המחשבות המאוויים והרצונות.
אתנחתא – פסק זמן יזום
כדי לא ליצור את הנתק בין מי שאנחנו במהותנו, בין התכלית והחזון, לבין העשיה היומיומית שלנו, חשוב לדעת ליצור רובד ביניים בין השכבות והרבדים שמרכיבים את הנפש שלנו ואת המציאות היומיומית.
אלו רגעים של פסק זמן, חלונות בזמן שבהם אנחנו בוחרים לעצור את שגרת החיים ולמקד את עצמנו בהגות, העמקה פנימה, קריאה, יציאה לטבע, עיסוק בתחביבים, קבלת השראה, וחיבור לתודעה שיזינו את הנפש והגוף ויהוו כוח תומך לחיים טעונים במהות ומשמעות.
ב"אתנחתא" אין הכוונה לישיבה בשיכול רגליים ובהייה באוויר (למרות שגם את זה מומלץ לעשות מפעם לפעם 🙂).
גם קריאה של תוכן מעורר הגות והשראה, יצירה, נגינה, טיול רגוע או שהות בטבע, יכולים להיות מרחב נפלא להגות, תקשורת וחיבור פנימי.
שאלות שיוצרות את החיבור
אתנחתא היא מרחב נפלא להתבוננות, קבלת החלטות והתחדשות. לכן, ההמלצה שלי אליכם, היא לעצור מעת לעת, לקחת פסק זמן יזום, ליצור אתנחתא במהלך היום או השבוע ולשאול את עצמכם שאלות פשוטות:
- מה ממשיך איתכם חזרה אל השגרה ומה לא?
- מה אתם מחליטים לשנות?
- אלו דברים חדשים תרצו להכניס לחיים שלכם?
השאלות הללו יסייעו לכם למקד את עצמכם במה שחשוב לכם ולכוונן את הנפש, המחשבות, הרצונות והמעשים, כלפי מה שתומך אתכם בצורה המיטבית.
שתהיה לכם שגרה נפלאה ☺️
