גלי לור
רכזת ניהול קהילה
אחראית קליטת תלמידים, מרצה ומטפלת עם התמחות בטיפול זוגי, ילדים ונוער וייעוץ הורי. מגיעה מרקע של יזמות ופיתוח עסקים בתחום החינוך והמשחקים
קיץ או חורף? קיץ – בגדים קצרים, שמש, ים. אם זה היה תלוי בי אפשר היה לקצר את החורף.
תה או קפה? אספרסו חזק חזק.
מה תיקחי לחופשה בקאריביים? קפה טוב, מוזיקה, ואנשים שאני אוהבת להיות איתם.
מה הטעם לחיים? הקשרים החיים שנוצרים בין אנשים, החיבור לאנשים ומה שקורה ביננו.
מה אנחנו לא יודעים עליך? ההורים שלי היו בלהקת הנח"ל ובהשראתם היתה תקופה שהייתי זמרת – בגיל 20 גרתי שנה בצ'ילה והיתה לי להקה עם התזמורת הסימפונית של סנטיאגו, לימדתי ושרתי בעברית.
ספרי לנו קצת על עצמך?
נולדתי בגן שמואל שהיה קיבוץ עם לינה משותפת, גדלתי בבית ילדים וראיתי את ההורים והאחים שלי רק בין 16:00 ל-19:00. מאוד אהבתי את הילדות בקיבוץ, ואת חווית החופש של לגדול לבד עם בני נוער בשנות השמונים העליזות. עבדתי בקיבוץ כגננת ובהמשך במזכירות ״מרכז המשק״.
בגיל 18 אני זוכרת שהנחתי את העיפרון בבחינת הבגרות האחרונה, והבטחתי לעצמי שאני באופיין הזה, לא אלמד יותר בחיים. עברתי לאילת עם בן זוג, והקריירה שלי התחילה בחברת תיירות, והמשיכה כמנהלת שיווק ומכירות, וגם לימדתי קורסים.
כשיהלי הבן הראשון שלי נולד עברתי להיות עצמאית, והקמתי עסק משפחתי – תיאטרון הבובות של גלי. העסק גדל והתרחב וכלל הפעלות לילדים בבתי מלון. בהמשך עברתי לטבעון והקמתי עסק של צעצועי עץ מיניאטוריים לילדים, שיצרתי וייבאתי. החנות היתה אינטרנטית והיא ממש הצליחה בארץ ובעולם, היה לי גם סטודיו, והקמתי עסק נוסף בתחום החינוך.
הייתי אשת עסקים מצליחה ואמא לחמישה ילדים, אבל הייתי מותשת ועייפה, ובשלב מסוים בחיים היה לי אירוע בריאותי מורכב ומסכן חיים. הבנתי שמשהו חייב להשתנות וזה אני – וחיפשתי פתרון והחלמה. חברה מטבעון הזמינה אותי למפגש מבוא למודול 1, ורק כששמעתי את הקול של לוהאריה ידעתי שזה הדבר שאני מחפשת.
תוך כדי הלימודים חוויתי ריפוי של כל המחלות שהיו לי מילדות, ותחושת התעוררות והתעצמות, גילוי עצמי וגם ממש הצלה של הזוגיות וההורות. ידעתי שאני רוצה להעביר את זה הלאה. עברתי הכשרה להנחיה ובנוסף לכך הייתי שותפה בצוות שהעביר פעילויות עם ערכות הקלפים למתעניינים, גיליתי שיש בי יכולות ומיומנויות בינאישיות של חסות ויכולת לעטוף את מי שמגיע למרכז ולעזור לו למצוא את עצמו בתוך התכנים והאנשים, ועם הזמן התחלנו לבנות פרוטוקולים של ליווי וקליטת תלמידים חדשים.
היום אני גרה בטבעון עם רמי, חמישה ילדים (חלקם ממערכות יחסים קודמות שלנו וחלקם משותפים), וכלבה. אני מובילה את תחום קשרי הקהילה של המרכז, שותפה בצוות ההובלה של SIX – בית לקשרים חיים ומכשירה את הצוות של פעילויות ההיכרות עם ערכות הקלפים, ומפגשים נוספים. בכל מודול חדש שנפתח אני נמצאת ומסייעת בהכשרה של הצוותים לשיטות הליוווי הייחודיות שלנו וקליטת התלמידים החדשים. אני גם מטפלת, במבוגרים, ילדים ובני נוער, זוגות וייעוץ הורי.
פונים אליך כשצריכים.. כשיש מפגשים עם קהלים חדשים או קהילות חדשות, כשצריך לאגוד ולהוביל צוותים, ובכל הזדמנות שיש לי להעניק מהניסיון שלי בקליטה וחסות על אנשים וקבוצות.
אילו תחומים בא לך לפתח בהמשך?
את כל מה שקשור לעולם הדיגיטלי, איך להשתמש בו לטובת מה שאנחנו רוצים ליצור – שיווק, שפות, ללמד את התכנים שלנו בחו"ל, להגיע לכל מיני קהילות, ארצות ומדינות, לפגוש אנשים לחבר וליצור גשרים, לפתח ולהתחדש כל הזמן, ושהמרכז שלנו יוכר בכל העולם כאוטוריטה וכמקור לידע והשראה.
בעולם אוטופי מה את עושה כל היום?
את מה שאני עושה היום, בטח יותר בסטייל, ועם כל הזמן והמשאבים שנצטרך. גישור עולמות זה בעיניי המקצוע הכי עתיק בעולם, זה מה שאנחנו עושים, עשינו ותמיד נעשה.
אם היית צריכה לתאר את ״מרכז לוהאריה״ בשני משפטים מה היית אומרת?
מרכז לוהאריה הוא בית שיש בו את כל מה שאי פעם חלמתם עליו, שאי פעם תארתם בעיני רוחכם שאפשרי או שאפילו לא תיארתם שאפשרי, ויש כזה. מה שעולה לכל אחד כשהוא חושב על בית – האטמוספירה, הריחות, הצבעים, התחושה הזו של בטחון ושיש שם מישהו בשבילך, שיודע בדיוק מה יכול לתמוך ולסייע לך לגדול, ויש בו אלטרנטיבה, והעתיד שלנו בו, והזנה, אהבה וערכים ושיש מי שייתן לך יד ויגיד: ״בוא/י, יש שביל ואני יודע את הדרך״.
גלי לור
רכזת ניהול קהילה
קיץ או חורף? קיץ – בגדים קצרים, שמש, ים. אם זה היה תלוי בי אפשר היה לקצר את החורף.
תה או קפה? אספרסו חזק חזק.
מה תיקחי לחופשה בקאריביים? קפה טוב, מוזיקה, ואנשים שאני אוהבת להיות איתם.
מה הטעם לחיים? הקשרים החיים שנוצרים בין אנשים, החיבור לאנשים ומה שקורה ביננו.
מה אנחנו לא יודעים עליך? ההורים שלי היו בלהקת הנח"ל ובהשראתם היתה תקופה שהייתי זמרת – בגיל 20 גרתי שנה בצ'ילה והיתה לי להקה עם התזמורת הסימפונית של סנטיאגו, לימדתי ושרתי בעברית.
ספרי לנו קצת על עצמך?
נולדתי בגן שמואל שהיה קיבוץ עם לינה משותפת, גדלתי בבית ילדים וראיתי את ההורים והאחים שלי רק בין 16:00 ל-19:00. מאוד אהבתי את הילדות בקיבוץ, ואת חווית החופש של לגדול לבד עם בני נוער בשנות השמונים העליזות. עבדתי בקיבוץ כגננת ובהמשך במזכירות ״מרכז המשק״.
בגיל 18 אני זוכרת שהנחתי את העיפרון בבחינת הבגרות האחרונה, והבטחתי לעצמי שאני באופיין הזה, לא אלמד יותר בחיים. עברתי לאילת עם בן זוג, והקריירה שלי התחילה בחברת תיירות, והמשיכה כמנהלת שיווק ומכירות, וגם לימדתי קורסים.
כשיהלי הבן הראשון שלי נולד עברתי להיות עצמאית, והקמתי עסק משפחתי – תיאטרון הבובות של גלי. העסק גדל והתרחב וכלל הפעלות לילדים בבתי מלון. בהמשך עברתי לטבעון והקמתי עסק של צעצועי עץ מיניאטוריים לילדים, שיצרתי וייבאתי. החנות היתה אינטרנטית והיא ממש הצליחה בארץ ובעולם, היה לי גם סטודיו, והקמתי עסק נוסף בתחום החינוך.
הייתי אשת עסקים מצליחה ואמא לחמישה ילדים, אבל הייתי מותשת ועייפה, ובשלב מסוים בחיים היה לי אירוע בריאותי מורכב ומסכן חיים. הבנתי שמשהו חייב להשתנות וזה אני – וחיפשתי פתרון והחלמה. חברה מטבעון הזמינה אותי למפגש מבוא למודול 1, ורק כששמעתי את הקול של לוהאריה ידעתי שזה הדבר שאני מחפשת.
תוך כדי הלימודים חוויתי ריפוי של כל המחלות שהיו לי מילדות, ותחושת התעוררות והתעצמות, גילוי עצמי וגם ממש הצלה של הזוגיות וההורות. ידעתי שאני רוצה להעביר את זה הלאה. עברתי הכשרה להנחיה ובנוסף לכך הייתי שותפה בצוות שהעביר פעילויות עם ערכות הקלפים למתעניינים, גיליתי שיש בי יכולות ומיומנויות בינאישיות של חסות ויכולת לעטוף את מי שמגיע למרכז ולעזור לו למצוא את עצמו בתוך התכנים והאנשים, ועם הזמן התחלנו לבנות פרוטוקולים של ליווי וקליטת תלמידים חדשים.
היום אני גרה בטבעון עם רמי, חמישה ילדים (חלקם ממערכות יחסים קודמות שלנו וחלקם משותפים), וכלבה. אני מובילה את תחום קשרי הקהילה של המרכז, שותפה בצוות ההובלה של SIX – בית לקשרים חיים ומכשירה את הצוות של פעילויות ההיכרות עם ערכות הקלפים, ומפגשים נוספים. בכל מודול חדש שנפתח אני נמצאת ומסייעת בהכשרה של הצוותים לשיטות הליוווי הייחודיות שלנו וקליטת התלמידים החדשים. אני גם מטפלת, במבוגרים, ילדים ובני נוער, זוגות וייעוץ הורי.
פונים אליך כשצריכים.. כשיש מפגשים עם קהלים חדשים או קהילות חדשות, כשצריך לאגוד ולהוביל צוותים, ובכל הזדמנות שיש לי להעניק מהניסיון שלי בקליטה וחסות על אנשים וקבוצות.
אילו תחומים בא לך לפתח בהמשך?
את כל מה שקשור לעולם הדיגיטלי, איך להשתמש בו לטובת מה שאנחנו רוצים ליצור – שיווק, שפות, ללמד את התכנים שלנו בחו"ל, להגיע לכל מיני קהילות, ארצות ומדינות, לפגוש אנשים לחבר וליצור גשרים, לפתח ולהתחדש כל הזמן, ושהמרכז שלנו יוכר בכל העולם כאוטוריטה וכמקור לידע והשראה.
בעולם אוטופי מה את עושה כל היום?
את מה שאני עושה היום, בטח יותר בסטייל, ועם כל הזמן והמשאבים שנצטרך. גישור עולמות זה בעיניי המקצוע הכי עתיק בעולם, זה מה שאנחנו עושים, עשינו ותמיד נעשה.
אם היית צריכה לתאר את ״מרכז לוהאריה״ בשני משפטים מה היית אומרת?
מרכז לוהאריה הוא בית שיש בו את כל מה שאי פעם חלמתם עליו, שאי פעם תארתם בעיני רוחכם שאפשרי או שאפילו לא תיארתם שאפשרי, ויש כזה. מה שעולה לכל אחד כשהוא חושב על בית – האטמוספירה, הריחות, הצבעים, התחושה הזו של בטחון ושיש שם מישהו בשבילך, שיודע בדיוק מה יכול לתמוך ולסייע לך לגדול, ויש בו אלטרנטיבה, והעתיד שלנו בו, והזנה, אהבה וערכים ושיש מי שייתן לך יד ויגיד: ״בוא/י, יש שביל ואני יודע את הדרך״.
גלי לור
רכזת ניהול קהילה
אחראית קליטת תלמידים, מרצה ומטפלת עם התמחות בטיפול זוגי, ילדים ונוער וייעוץ הורי. מגיעה מרקע של יזמות ופיתוח עסקים בתחום החינוך והמשחקים
קיץ או חורף? קיץ – בגדים קצרים, שמש, ים. אם זה היה תלוי בי אפשר היה לקצר את החורף.
תה או קפה? אספרסו חזק חזק.
מה תיקחי לחופשה בקאריביים? קפה טוב, מוזיקה, ואנשים שאני אוהבת להיות איתם.
מה הטעם לחיים? הקשרים החיים שנוצרים בין אנשים, החיבור לאנשים ומה שקורה ביננו.
מה אנחנו לא יודעים עליך? ההורים שלי היו בלהקת הנח"ל ובהשראתם היתה תקופה שהייתי זמרת – בגיל 20 גרתי שנה בצ'ילה והיתה לי להקה עם התזמורת הסימפונית של סנטיאגו, לימדתי ושרתי בעברית.
ספרי לנו קצת על עצמך?
נולדתי בגן שמואל שהיה קיבוץ עם לינה משותפת, גדלתי בבית ילדים וראיתי את ההורים והאחים שלי רק בין 16:00 ל-19:00. מאוד אהבתי את הילדות בקיבוץ, ואת חווית החופש של לגדול לבד עם בני נוער בשנות השמונים העליזות. עבדתי בקיבוץ כגננת ובהמשך במזכירות ״מרכז המשק״.
בגיל 18 אני זוכרת שהנחתי את העיפרון בבחינת הבגרות האחרונה, והבטחתי לעצמי שאני באופיין הזה, לא אלמד יותר בחיים. עברתי לאילת עם בן זוג, והקריירה שלי התחילה בחברת תיירות, והמשיכה כמנהלת שיווק ומכירות, וגם לימדתי קורסים.
כשיהלי הבן הראשון שלי נולד עברתי להיות עצמאית, והקמתי עסק משפחתי – תיאטרון הבובות של גלי. העסק גדל והתרחב וכלל הפעלות לילדים בבתי מלון. בהמשך עברתי לטבעון והקמתי עסק של צעצועי עץ מיניאטוריים לילדים, שיצרתי וייבאתי. החנות היתה אינטרנטית והיא ממש הצליחה בארץ ובעולם, היה לי גם סטודיו, והקמתי עסק נוסף בתחום החינוך.
הייתי אשת עסקים מצליחה ואמא לחמישה ילדים, אבל הייתי מותשת ועייפה, ובשלב מסוים בחיים היה לי אירוע בריאותי מורכב ומסכן חיים. הבנתי שמשהו חייב להשתנות וזה אני – וחיפשתי פתרון והחלמה. חברה מטבעון הזמינה אותי למפגש מבוא למודול 1, ורק כששמעתי את הקול של לוהאריה ידעתי שזה הדבר שאני מחפשת.
תוך כדי הלימודים חוויתי ריפוי של כל המחלות שהיו לי מילדות, ותחושת התעוררות והתעצמות, גילוי עצמי וגם ממש הצלה של הזוגיות וההורות. ידעתי שאני רוצה להעביר את זה הלאה. עברתי הכשרה להנחיה ובנוסף לכך הייתי שותפה בצוות שהעביר פעילויות עם ערכות הקלפים למתעניינים, גיליתי שיש בי יכולות ומיומנויות בינאישיות של חסות ויכולת לעטוף את מי שמגיע למרכז ולעזור לו למצוא את עצמו בתוך התכנים והאנשים, ועם הזמן התחלנו לבנות פרוטוקולים של ליווי וקליטת תלמידים חדשים.
היום אני גרה בטבעון עם רמי, חמישה ילדים (חלקם ממערכות יחסים קודמות שלנו וחלקם משותפים), וכלבה. אני מובילה את תחום קשרי הקהילה של המרכז, שותפה בצוות ההובלה של SIX – בית לקשרים חיים ומכשירה את הצוות של פעילויות ההיכרות עם ערכות הקלפים, ומפגשים נוספים. בכל מודול חדש שנפתח אני נמצאת ומסייעת בהכשרה של הצוותים לשיטות הליוווי הייחודיות שלנו וקליטת התלמידים החדשים. אני גם מטפלת, במבוגרים, ילדים ובני נוער, זוגות וייעוץ הורי.
פונים אליך כשצריכים.. כשיש מפגשים עם קהלים חדשים או קהילות חדשות, כשצריך לאגוד ולהוביל צוותים, ובכל הזדמנות שיש לי להעניק מהניסיון שלי בקליטה וחסות על אנשים וקבוצות.
אילו תחומים בא לך לפתח בהמשך?
את כל מה שקשור לעולם הדיגיטלי, איך להשתמש בו לטובת מה שאנחנו רוצים ליצור – שיווק, שפות, ללמד את התכנים שלנו בחו"ל, להגיע לכל מיני קהילות, ארצות ומדינות, לפגוש אנשים לחבר וליצור גשרים, לפתח ולהתחדש כל הזמן, ושהמרכז שלנו יוכר בכל העולם כאוטוריטה וכמקור לידע והשראה.
בעולם אוטופי מה את עושה כל היום?
את מה שאני עושה היום, בטח יותר בסטייל, ועם כל הזמן והמשאבים שנצטרך. גישור עולמות זה בעיניי המקצוע הכי עתיק בעולם, זה מה שאנחנו עושים, עשינו ותמיד נעשה.
אם היית צריכה לתאר את ״מרכז לוהאריה״ בשני משפטים מה היית אומרת?
מרכז לוהאריה הוא בית שיש בו את כל מה שאי פעם חלמתם עליו, שאי פעם תארתם בעיני רוחכם שאפשרי או שאפילו לא תיארתם שאפשרי, ויש כזה. מה שעולה לכל אחד כשהוא חושב על בית – האטמוספירה, הריחות, הצבעים, התחושה הזו של בטחון ושיש שם מישהו בשבילך, שיודע בדיוק מה יכול לתמוך ולסייע לך לגדול, ויש בו אלטרנטיבה, והעתיד שלנו בו, והזנה, אהבה וערכים ושיש מי שייתן לך יד ויגיד: ״בוא/י, יש שביל ואני יודע את הדרך״.