אדם ורטהיים
עוזר אישי לראש המרכז הלימודי
העוזר האישי של ראש הסגל הלימודי, ומנהל פרוייקט מודול 1.
קיץ או חורף? קיץ – תמיד אהבתי את האור ואת השמש והחמימות,ללכת לים, לצאת החוצה לטייל ולהנות מהטבע
תה או קפה? קפה – אמריקנו חם בלי סוכר, בלי חלב.
מה אנחנו לא יודעים עליך? אני אוהב אנימציה יפנית, סדרות וסרטים קוריאנים, וזה חיידק שלא עובר. וגם – אולי זה יפתיע אנשים אבל אני אוהב סרטי אימה, מגיל ממש קטן.
מה תיקח לחופשה בקאריביים? אננס, וגם טלסקופ כדי לצפות בכוכבים – משם אפשר לראות אותם הכי טוב.
מה הטעם לחיים? לראות בן אדם מאושר, שעושה את השליחות שלו, את מה שהוא בא להביא לעולם. יש בזה משהו ממגנט.
ספר לנו קצת על עצמך?
גדלתי בנהריה, שהייתה עיר עם אווירה של עיירת נופש, והילדות שלי מלאה בזכרונות כפריים וכיפיים. הייתי ילד שקט, מתבונן והוגה, תמיד סקרן לגבי העולם מסביבי, וגדלתי עם הרבה אהבה לעולם החי. גידלתי מגוון בעלי חיים כמו כלבים, חתולים, צבים ואפילו תולעי משי, שיום אחד בטעות השתלטו על הבית לשמחתי הרבה ולמורת רוחם של שאר דיירי הבית. בנעוריי היינו יוצאים לבלות בקריות ובחיפה, כי בנהריה לא היו מקומות בילוי לצעירים.
בצבא שירתתי כטכנאי מסוקי אפאצ'י, ומאוחר יותר עברתי לתל אביב, שם התחלתי לעבוד במסעדנות. מהר מאוד עליתי בתפקידים וכשהציעו לי להתחיל לנהל רשת של בתי קפה, הבנתי שאם אני אמשיך בכיוון הזה לעולם לא יהיו לי סופי שבוע פנויים ובעצם זה יקח לי את הזמן עם המשפחה, אז עברתי לתחום אחר. התחלתי לעבוד כמנהל של קליניקות לרפואה משלימה שמשלבות טכנולוגיה מתקדמת. ניהלתי מספר מרפאות וצוותים, ועסקתי גם בהכשרות בחו"ל. במקביל למדתי בביולוגיה כי אהבתי את עולם המחקר, אבל לא רציתי לעבוד במעבדה כי אני אוהב לעבוד עם אנשים, לכן המשכתי בניהול של הקליניקות, כמעט עשור.
זמן קצר אחרי שעברתי לתל אביב, הסתובבתי באיזור דיזנגוף סנטר והתבוננתי על האנשים. חוויתי שאני מוקף באנשים שהם כמו "מתים מהלכים" – חיים חיי שיגרה, חיים חברתיים וקריירה, כשהכל ממוקד בקליפה החיצונית, אבל עקר ממהות ותוכן. זה זעזע אותי וגרם לי להתחיל לשאול שאלות עמוקות את עצמי, על החיים שלי, מה המשמעות שלהם ומה בעצם אני עושה כאן. זמן קצר אחרי החוויה המטלטלת הזאת, ראיתי מודעה באיזו חנות, שבראשה היה כתוב – הזמנה להתפתחות. זו היתה הזמנה למפגש המבוא של מודול 1. החלטתי לבדוק את העניין אז הגעתי לשמוע, וגיליתי שיש פה תשובות לשאלות שהתעוררו בי רק כמה ימים לפני כן. מאז אני לומד במרכז.
במקביל, כאזרח שצופה בפוליטיקה הישראלית ובשיח שהופך מיום ליום מקוטב ומזוהם, התעורר בי הרצון לנסות ולהשפיע על הלך הרוח הציבורי. למדתי ייעוץ פרלמנטרי והתחלתי לעבוד במשרדי הממשלה, שם חוויתי מקרוב את המציאות הציבורית. בהתחלה שמחתי לעבוד ולתרום במקום שבו הדברים נעשים באופן מקצועי וענייני לרווחת הציבור, אבל עם הזמן ולצערי, עם החלפת הממשלה, חוויתי שנכנסה "רוח רעה" גם למשרדי הממשלה, ועברתי לעבוד בכנסת, שם פגשתי עולם הרבה פחות תמים, אנשים שחלקם לא הייתי רוצה לראות כמייצגי ציבור, וגם ח"כים שכן באים עם כוונה טובה, אך נתקלים במערכת שמסנדלת ומצמצמת את היכולת שלהם לשנות באמת. הבנתי שכדי לאפשר לרוח חדשה ובריאה להשפיע על חיים הציבוריים, יש צורך בשינויים מהותיים במבנה המערכת הפוליטית.
כשעזבתי את העבודה בכנסת, חיפשתי מקום חדש לעבוד בו בסביבת עבודה מגוונת ומעניינת, שתשלב את היכולות שלי בניהול, ואת האהבה שלי לאנשים. רציתי לעבוד עם אנשים איכותיים ששותפים לערכים שלי, ולחוות "חוויה מתקנת".
מתוך השותפות שלי בצוות שמלווה את מודול 1, הזדמן לי לסייע בפרויקטים קטנים שקשורים לאתר המשתמשים – כמו העלאת תכנים וכתיבת סיכומי שיעור. בהמשך, הצטרפתי כעוזר אישי לראשת המרכז הלימודי בניהול ותכלול של פרויקטים, סנכרון ותיאום בין גורמים, שיתופי פעולה והוצאה לפועל של תכניות והכשרות, ומשם העבודה התפתחה לשיתוף פעולה רחב יותר.
היום אני גר בתל אביב עם אילון, מייגן הכלבה והנרי החתול, אני העוזר האישי של ראש המרכז הלימודי ומנהל פרוייקט מודול 1, ובמקביל כותב חזון אישי, שמכיל ערכים אוניברסליים ורעיונות פרקטיים, לתיקון המערכת הציבורית בישראל.
מה התפקיד שלך במרכז לוהאריה?
אני אחראי על האזור האישי של התלמידים באתר, הכולל הקלטות של המפגשים, סיכומים, וחומרים נלווים ללימודים. בנוסף, אני מסייע לטלי בניהול המרכז הלימודי – תכנון לוזים, הכשרות צוות, פיתוח תכנים, והוצאה לפועל של תכניות ומפגשים.
אני מנהל התכנית של המחזור השלישי בתצורתו החדשה של מודול 1, ברמת ניהול האזורים האישיים, תיאום של מפגשים ותרגולים, עבודה עם הצוותים השונים, והנגשת התכנים.
פונים אליך כשצריכים?
הכוונה. איך לפעול, ומה כיוון התנועה הנכון. אני עובר על הודעות ותשובות לתלמידים, דואג שהתוכן המוצג מבטא את כל מה שאנחנו רוצים להעביר.
אילו תחומים בא לך לפתח בהמשך?
תחום שמעניין אותי הוא לחבר את הפעילות של המרכז שלנו להשפעה על צמתי קבלת החלטות. אני רואה פוטנציאל בכתיבה של ניירות מדיניות שישפיעו על מקבלי החלטות – לא רק בכנסת, אלא גם בעמותות ובגופים שמעוניינים להשפיע על המרחב הציבורי, כך שנוכל להביא את הרוח שלנו, ואת הערכים והתודעה למגזרים שונים ולעשייה הציבורית שכמהה לכיוון והכוונה.
בעולם אוטופי מה אתה עושה כל היום?
אני עובד עם אנשים, לומד להכיר אותם, מחבר ביניהם, ונהנה משיתופי פעולה שמובילים לפיתוח של דברים חדשים. אני אוהב לאסוף נתונים ולבנות משהו גדול יחד עם אחרים.
אם הייתי צריכ.ה לתאר את ״מרכז לוהאריה״ בשני משפטים מה היית אומר.ת?
מרכז לוהאריה בשבילי זה מקום לקיים בו חיים ותהליכי התפתחות והוא מציע כל מה שנדרש כדי להוביל את העולם שלנו לגן העדן שהוא נועד להיות. זה מקום להרגיש בו אושר, להתפתח ולגדול תוך כדי תנועה. זה מקום שיש בו את השותפים הכי טובים בעולם להגשמת החזון, ומה שהכי כיף, זה שכל אדם יכול להיפתח דרכו לעוד דרכים של מי שהוא יכול להיות.
אדם ורטהיים
עוזר אישי לראש המרכז הלימודי
קיץ או חורף? קיץ – תמיד אהבתי את האור ואת השמש והחמימות,ללכת לים, לצאת החוצה לטייל ולהנות מהטבע
תה או קפה? קפה – אמריקנו חם בלי סוכר, בלי חלב.
מה אנחנו לא יודעים עליך? אני אוהב אנימציה יפנית, סדרות וסרטים קוריאנים, וזה חיידק שלא עובר. וגם – אולי זה יפתיע אנשים אבל אני אוהב סרטי אימה, מגיל ממש קטן.
מה תיקח לחופשה בקאריביים? אננס, וגם טלסקופ כדי לצפות בכוכבים – משם אפשר לראות אותם הכי טוב.
מה הטעם לחיים? לראות בן אדם מאושר, שעושה את השליחות שלו, את מה שהוא בא להביא לעולם. יש בזה משהו ממגנט.
ספר לנו קצת על עצמך?
גדלתי בנהריה, שהייתה עיר עם אווירה של עיירת נופש, והילדות שלי מלאה בזכרונות כפריים וכיפיים. הייתי ילד שקט, מתבונן והוגה, תמיד סקרן לגבי העולם מסביבי, וגדלתי עם הרבה אהבה לעולם החי. גידלתי מגוון בעלי חיים כמו כלבים, חתולים, צבים ואפילו תולעי משי, שיום אחד בטעות השתלטו על הבית לשמחתי הרבה ולמורת רוחם של שאר דיירי הבית. בנעוריי היינו יוצאים לבלות בקריות ובחיפה, כי בנהריה לא היו מקומות בילוי לצעירים.
בצבא שירתתי כטכנאי מסוקי אפאצ'י, ומאוחר יותר עברתי לתל אביב, שם התחלתי לעבוד במסעדנות. מהר מאוד עליתי בתפקידים וכשהציעו לי להתחיל לנהל רשת של בתי קפה, הבנתי שאם אני אמשיך בכיוון הזה לעולם לא יהיו לי סופי שבוע פנויים ובעצם זה יקח לי את הזמן עם המשפחה, אז עברתי לתחום אחר. התחלתי לעבוד כמנהל של קליניקות לרפואה משלימה שמשלבות טכנולוגיה מתקדמת. ניהלתי מספר מרפאות וצוותים, ועסקתי גם בהכשרות בחו"ל. במקביל למדתי בביולוגיה כי אהבתי את עולם המחקר, אבל לא רציתי לעבוד במעבדה כי אני אוהב לעבוד עם אנשים, לכן המשכתי בניהול של הקליניקות, כמעט עשור.
זמן קצר אחרי שעברתי לתל אביב, הסתובבתי באיזור דיזנגוף סנטר והתבוננתי על האנשים. חוויתי שאני מוקף באנשים שהם כמו "מתים מהלכים" – חיים חיי שיגרה, חיים חברתיים וקריירה, כשהכל ממוקד בקליפה החיצונית, אבל עקר ממהות ותוכן. זה זעזע אותי וגרם לי להתחיל לשאול שאלות עמוקות את עצמי, על החיים שלי, מה המשמעות שלהם ומה בעצם אני עושה כאן. זמן קצר אחרי החוויה המטלטלת הזאת, ראיתי מודעה באיזו חנות, שבראשה היה כתוב – הזמנה להתפתחות. זו היתה הזמנה למפגש המבוא של מודול 1. החלטתי לבדוק את העניין אז הגעתי לשמוע, וגיליתי שיש פה תשובות לשאלות שהתעוררו בי רק כמה ימים לפני כן. מאז אני לומד במרכז.
במקביל, כאזרח שצופה בפוליטיקה הישראלית ובשיח שהופך מיום ליום מקוטב ומזוהם, התעורר בי הרצון לנסות ולהשפיע על הלך הרוח הציבורי. למדתי ייעוץ פרלמנטרי והתחלתי לעבוד במשרדי הממשלה, שם חוויתי מקרוב את המציאות הציבורית. בהתחלה שמחתי לעבוד ולתרום במקום שבו הדברים נעשים באופן מקצועי וענייני לרווחת הציבור, אבל עם הזמן ולצערי, עם החלפת הממשלה, חוויתי שנכנסה "רוח רעה" גם למשרדי הממשלה, ועברתי לעבוד בכנסת, שם פגשתי עולם הרבה פחות תמים, אנשים שחלקם לא הייתי רוצה לראות כמייצגי ציבור, וגם ח"כים שכן באים עם כוונה טובה, אך נתקלים במערכת שמסנדלת ומצמצמת את היכולת שלהם לשנות באמת. הבנתי שכדי לאפשר לרוח חדשה ובריאה להשפיע על חיים הציבוריים, יש צורך בשינויים מהותיים במבנה המערכת הפוליטית.
כשעזבתי את העבודה בכנסת, חיפשתי מקום חדש לעבוד בו בסביבת עבודה מגוונת ומעניינת, שתשלב את היכולות שלי בניהול, ואת האהבה שלי לאנשים. רציתי לעבוד עם אנשים איכותיים ששותפים לערכים שלי, ולחוות "חוויה מתקנת".
מתוך השותפות שלי בצוות שמלווה את מודול 1, הזדמן לי לסייע בפרויקטים קטנים שקשורים לאתר המשתמשים – כמו העלאת תכנים וכתיבת סיכומי שיעור. בהמשך, הצטרפתי כעוזר אישי לראשת המרכז הלימודי בניהול ותכלול של פרויקטים, סנכרון ותיאום בין גורמים, שיתופי פעולה והוצאה לפועל של תכניות והכשרות, ומשם העבודה התפתחה לשיתוף פעולה רחב יותר.
היום אני גר בתל אביב עם אילון, מייגן הכלבה והנרי החתול, אני העוזר האישי של ראש המרכז הלימודי ומנהל פרוייקט מודול 1, ובמקביל כותב חזון אישי, שמכיל ערכים אוניברסליים ורעיונות פרקטיים, לתיקון המערכת הציבורית בישראל.
מה התפקיד שלך במרכז לוהאריה?
אני אחראי על האזור האישי של התלמידים באתר, הכולל הקלטות של המפגשים, סיכומים, וחומרים נלווים ללימודים. בנוסף, אני מסייע לטלי בניהול המרכז הלימודי – תכנון לוזים, הכשרות צוות, פיתוח תכנים, והוצאה לפועל של תכניות ומפגשים.
אני מנהל התכנית של המחזור השלישי בתצורתו החדשה של מודול 1, ברמת ניהול האזורים האישיים, תיאום של מפגשים ותרגולים, עבודה עם הצוותים השונים, והנגשת התכנים.
פונים אליך כשצריכים?
הכוונה. איך לפעול, ומה כיוון התנועה הנכון. אני עובר על הודעות ותשובות לתלמידים, דואג שהתוכן המוצג מבטא את כל מה שאנחנו רוצים להעביר.
אילו תחומים בא לך לפתח בהמשך?
תחום שמעניין אותי הוא לחבר את הפעילות של המרכז שלנו להשפעה על צמתי קבלת החלטות. אני רואה פוטנציאל בכתיבה של ניירות מדיניות שישפיעו על מקבלי החלטות – לא רק בכנסת, אלא גם בעמותות ובגופים שמעוניינים להשפיע על המרחב הציבורי, כך שנוכל להביא את הרוח שלנו, ואת הערכים והתודעה למגזרים שונים ולעשייה הציבורית שכמהה לכיוון והכוונה.
בעולם אוטופי מה אתה עושה כל היום?
אני עובד עם אנשים, לומד להכיר אותם, מחבר ביניהם, ונהנה משיתופי פעולה שמובילים לפיתוח של דברים חדשים. אני אוהב לאסוף נתונים ולבנות משהו גדול יחד עם אחרים.
אם הייתי צריכ.ה לתאר את ״מרכז לוהאריה״ בשני משפטים מה היית אומר.ת?
מרכז לוהאריה בשבילי זה מקום לקיים בו חיים ותהליכי התפתחות והוא מציע כל מה שנדרש כדי להוביל את העולם שלנו לגן העדן שהוא נועד להיות. זה מקום להרגיש בו אושר, להתפתח ולגדול תוך כדי תנועה. זה מקום שיש בו את השותפים הכי טובים בעולם להגשמת החזון, ומה שהכי כיף, זה שכל אדם יכול להיפתח דרכו לעוד דרכים של מי שהוא יכול להיות.
אדם ורטהיים
עוזר אישי לראש המרכז הלימודי
העוזר האישי של ראש הסגל הלימודי, ומנהל פרוייקט מודול 1.
קיץ או חורף? קיץ – תמיד אהבתי את האור ואת השמש והחמימות,ללכת לים, לצאת החוצה לטייל ולהנות מהטבע
תה או קפה? קפה – אמריקנו חם בלי סוכר, בלי חלב.
מה אנחנו לא יודעים עליך? אני אוהב אנימציה יפנית, סדרות וסרטים קוריאנים, וזה חיידק שלא עובר. וגם – אולי זה יפתיע אנשים אבל אני אוהב סרטי אימה, מגיל ממש קטן.
מה תיקח לחופשה בקאריביים? אננס, וגם טלסקופ כדי לצפות בכוכבים – משם אפשר לראות אותם הכי טוב.
מה הטעם לחיים? לראות בן אדם מאושר, שעושה את השליחות שלו, את מה שהוא בא להביא לעולם. יש בזה משהו ממגנט.
ספר לנו קצת על עצמך?
גדלתי בנהריה, שהייתה עיר עם אווירה של עיירת נופש, והילדות שלי מלאה בזכרונות כפריים וכיפיים. הייתי ילד שקט, מתבונן והוגה, תמיד סקרן לגבי העולם מסביבי, וגדלתי עם הרבה אהבה לעולם החי. גידלתי מגוון בעלי חיים כמו כלבים, חתולים, צבים ואפילו תולעי משי, שיום אחד בטעות השתלטו על הבית לשמחתי הרבה ולמורת רוחם של שאר דיירי הבית. בנעוריי היינו יוצאים לבלות בקריות ובחיפה, כי בנהריה לא היו מקומות בילוי לצעירים.
בצבא שירתתי כטכנאי מסוקי אפאצ'י, ומאוחר יותר עברתי לתל אביב, שם התחלתי לעבוד במסעדנות. מהר מאוד עליתי בתפקידים וכשהציעו לי להתחיל לנהל רשת של בתי קפה, הבנתי שאם אני אמשיך בכיוון הזה לעולם לא יהיו לי סופי שבוע פנויים ובעצם זה יקח לי את הזמן עם המשפחה, אז עברתי לתחום אחר. התחלתי לעבוד כמנהל של קליניקות לרפואה משלימה שמשלבות טכנולוגיה מתקדמת. ניהלתי מספר מרפאות וצוותים, ועסקתי גם בהכשרות בחו"ל. במקביל למדתי בביולוגיה כי אהבתי את עולם המחקר, אבל לא רציתי לעבוד במעבדה כי אני אוהב לעבוד עם אנשים, לכן המשכתי בניהול של הקליניקות, כמעט עשור.
זמן קצר אחרי שעברתי לתל אביב, הסתובבתי באיזור דיזנגוף סנטר והתבוננתי על האנשים. חוויתי שאני מוקף באנשים שהם כמו "מתים מהלכים" – חיים חיי שיגרה, חיים חברתיים וקריירה, כשהכל ממוקד בקליפה החיצונית, אבל עקר ממהות ותוכן. זה זעזע אותי וגרם לי להתחיל לשאול שאלות עמוקות את עצמי, על החיים שלי, מה המשמעות שלהם ומה בעצם אני עושה כאן. זמן קצר אחרי החוויה המטלטלת הזאת, ראיתי מודעה באיזו חנות, שבראשה היה כתוב – הזמנה להתפתחות. זו היתה הזמנה למפגש המבוא של מודול 1. החלטתי לבדוק את העניין אז הגעתי לשמוע, וגיליתי שיש פה תשובות לשאלות שהתעוררו בי רק כמה ימים לפני כן. מאז אני לומד במרכז.
במקביל, כאזרח שצופה בפוליטיקה הישראלית ובשיח שהופך מיום ליום מקוטב ומזוהם, התעורר בי הרצון לנסות ולהשפיע על הלך הרוח הציבורי. למדתי ייעוץ פרלמנטרי והתחלתי לעבוד במשרדי הממשלה, שם חוויתי מקרוב את המציאות הציבורית. בהתחלה שמחתי לעבוד ולתרום במקום שבו הדברים נעשים באופן מקצועי וענייני לרווחת הציבור, אבל עם הזמן ולצערי, עם החלפת הממשלה, חוויתי שנכנסה "רוח רעה" גם למשרדי הממשלה, ועברתי לעבוד בכנסת, שם פגשתי עולם הרבה פחות תמים, אנשים שחלקם לא הייתי רוצה לראות כמייצגי ציבור, וגם ח"כים שכן באים עם כוונה טובה, אך נתקלים במערכת שמסנדלת ומצמצמת את היכולת שלהם לשנות באמת. הבנתי שכדי לאפשר לרוח חדשה ובריאה להשפיע על חיים הציבוריים, יש צורך בשינויים מהותיים במבנה המערכת הפוליטית.
כשעזבתי את העבודה בכנסת, חיפשתי מקום חדש לעבוד בו בסביבת עבודה מגוונת ומעניינת, שתשלב את היכולות שלי בניהול, ואת האהבה שלי לאנשים. רציתי לעבוד עם אנשים איכותיים ששותפים לערכים שלי, ולחוות "חוויה מתקנת".
מתוך השותפות שלי בצוות שמלווה את מודול 1, הזדמן לי לסייע בפרויקטים קטנים שקשורים לאתר המשתמשים – כמו העלאת תכנים וכתיבת סיכומי שיעור. בהמשך, הצטרפתי כעוזר אישי לראשת המרכז הלימודי בניהול ותכלול של פרויקטים, סנכרון ותיאום בין גורמים, שיתופי פעולה והוצאה לפועל של תכניות והכשרות, ומשם העבודה התפתחה לשיתוף פעולה רחב יותר.
היום אני גר בתל אביב עם אילון, מייגן הכלבה והנרי החתול, אני העוזר האישי של ראש המרכז הלימודי ומנהל פרוייקט מודול 1, ובמקביל כותב חזון אישי, שמכיל ערכים אוניברסליים ורעיונות פרקטיים, לתיקון המערכת הציבורית בישראל.
מה התפקיד שלך במרכז לוהאריה?
אני אחראי על האזור האישי של התלמידים באתר, הכולל הקלטות של המפגשים, סיכומים, וחומרים נלווים ללימודים. בנוסף, אני מסייע לטלי בניהול המרכז הלימודי – תכנון לוזים, הכשרות צוות, פיתוח תכנים, והוצאה לפועל של תכניות ומפגשים.
אני מנהל התכנית של המחזור השלישי בתצורתו החדשה של מודול 1, ברמת ניהול האזורים האישיים, תיאום של מפגשים ותרגולים, עבודה עם הצוותים השונים, והנגשת התכנים.
פונים אליך כשצריכים?
הכוונה. איך לפעול, ומה כיוון התנועה הנכון. אני עובר על הודעות ותשובות לתלמידים, דואג שהתוכן המוצג מבטא את כל מה שאנחנו רוצים להעביר.
אילו תחומים בא לך לפתח בהמשך?
תחום שמעניין אותי הוא לחבר את הפעילות של המרכז שלנו להשפעה על צמתי קבלת החלטות. אני רואה פוטנציאל בכתיבה של ניירות מדיניות שישפיעו על מקבלי החלטות – לא רק בכנסת, אלא גם בעמותות ובגופים שמעוניינים להשפיע על המרחב הציבורי, כך שנוכל להביא את הרוח שלנו, ואת הערכים והתודעה למגזרים שונים ולעשייה הציבורית שכמהה לכיוון והכוונה.
בעולם אוטופי מה אתה עושה כל היום?
אני עובד עם אנשים, לומד להכיר אותם, מחבר ביניהם, ונהנה משיתופי פעולה שמובילים לפיתוח של דברים חדשים. אני אוהב לאסוף נתונים ולבנות משהו גדול יחד עם אחרים.
אם הייתי צריכ.ה לתאר את ״מרכז לוהאריה״ בשני משפטים מה היית אומר.ת?
מרכז לוהאריה בשבילי זה מקום לקיים בו חיים ותהליכי התפתחות והוא מציע כל מה שנדרש כדי להוביל את העולם שלנו לגן העדן שהוא נועד להיות. זה מקום להרגיש בו אושר, להתפתח ולגדול תוך כדי תנועה. זה מקום שיש בו את השותפים הכי טובים בעולם להגשמת החזון, ומה שהכי כיף, זה שכל אדם יכול להיפתח דרכו לעוד דרכים של מי שהוא יכול להיות.