המחיר המוסרי והערכי שגובה פוליטיקת הזהויות, שמתיימרת להעלות על נס עקרונות של גיוון ודאגה לחלש, אך מטשטשת את היכולת לטפח חברה אנושית מתקדמת, השואפת לבסס סולם ערכים אוניברסלי
כולנו מאותו מקור, בניו ובנותיו של המקור, אמנם שונים ומגוונים ומכילים גוונים, אסכולות, אג׳נדות ותדמיות רבות, אבל בעלי מכנה משותף שהוא מעל לכל ההפרדות הללו – כולנו בני משפחת האדם
משמעות הבחירה בחיים, היא בחירה בכל מה שמייצג את תכלית הקיום והחיים שלנו כאן על פני האדמה – גם בתוך זעזוע וטלטלה, לזכור מי אנחנו, לא לאבד את הדרך ולבחור בערכים אוניברסליים וחיבור בין בני אדם
היכולת להתבונן על העבר, להעלות זכרונות, חוויות ורגעים – מאפשרת לנו לאצור רגעים בזמן, ולאגוד אותם במחשבה שלנו, כזיכרון חי וער, המשקף את מסלול חיינו על פני האדמה
כאשר אתם חושבים על המילה פגיעות, איזו אסוציאציה עולה בכם? רבים מכם יעלו בעיני רוחם דמות אנושית חלשה, מעודנת, פסיבית או שברירית, אך האם זה בהכרח המצב או שיש לפגיעות פנים נוספות?
אחד ההיבטים שהכי קשה לאנשים לראות בתוך עצמם, להתבונן עליו ולהתמודד איתו – הוא קנאה שמעוררת גם חוויה נפשית לא נעימה. אז איך מתמודדים איתה, משתחררים ממנה ויוצאים לחופשי?
הקשבתם לרצון? שרטטתם לעצמכם דרך? מצויין. כעת לשלב הבא – במעבר מתיאוריה למימוש ישנם אתגרים שיכולים לצוף ולהקשות על התהליך. גלו איזה סוג של אנשים אתם ומה ניתן לעשות
אנשים רבים מתייחסים למה שהם תופשים כמציאות, על בסיס החושים, הרגשות והמחשבות, באופן מוחלט וסופי. אך האם זה באמת כך? ומה אם המציאות היא רק חלום שאנחנו תופשים כממשי?
מרבית בני האנוש סבורים כי הם חיים בחופש, אך האם זה באמת כך? העולם שלנו הוא עולם של בחירה חופשית שמציע ספקטרום רחב של אפשרויות, שאת רובם אנחנו אפילו לא מעיזים להעלות בעיני רוחנו
לדעת מהו הראש ומהו הזנב, מהי התחלה ומהו סוף, להבחין בין מה שרלוונטי, בר-קיימה ומייצג את ההתחדשות והצמיחה, לבין מה שסיים את תפקידו בחיינו ונדרש להשאירו מאחור
הימים חולפים, יום רודף יום, ואנשים מוצאים עצמם מתבוננים אחורה ושואלים את עצמם: ״איך הגעתי לפה? האם אני במקום שבו רציתי להיות?״ אם אתם מזדהים עם התחושה, המאמר הזה הוא בשבילכם
חגי תשרי הם סוג של חלון הזדמנות, שנפתח מדי שנה ומזמין אותנו להתבוננות פנימית, חשבון נפש, פיוס וסליחה, בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין האחרים, שמתוכם יכולות להתחולל התחדשות וצמיחה
האנושות מכלה במהירות את משאבי כדור הארץ. התרבות האנושית נדרשת להאט, לחשב מסלול מחדש, להתבונן במבט מפוקח וכן על העולם שבו אנו חיים ולקחת אחריות על העתיד
עולם האופנה, כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, הוא תוצר של החיים המודרניים וההבניות התרבותיות שהלכו והתבססו בקרב שכבות ניכרות באוכלוסייה והובילו להתנהלות דיסהרמונית המחוללת נזק עצום
בכל רגע נתון אנחנו למעשה מחזיקים סופרפוזיציה של מלא-מלא עצמיים, מופשטים, הולוגרפיים, שקרובים מאוד לממד הגשמי שבו אנו ממוקמים, ושמתוכם נוכל להגשים ולמצק את העצמי שלנו בהתאם לבחירה שאנחנו יוצרים
הקהילה והקשרים הבלתי אמצעיים שבה, הם מערכת שנועדה לאבטח אותנו כתרבות ולהגן עלינו מפני עצמנו, מפני היעדר תקשורת ומפני מגמות קיצוניות שמולידות עוינות ומאבקים פנימיים
על פני כדור הארץ מתקיימות מציאויות שונות זו לצד זו, המייצגות גישות, ספי-תודעה, תפישת עולם ואורחות חיים הנגזרים מהם. בתקופת המעבר הגדול, המציאויות הללו הולכות ומתרחקות זו מזו והפער ביניהן גדל
כיצד זה שעם ישראל, סיבוב אחר סיבוב, אינו מצליח לשמר עצמאות וריבונות, שגשוג וצמיחה, ופעם אחר פעם יוצר תהליכים אוטואימוניים של כילוי עצמי והרס? מחשבות על התפתחות במעגל סגור של עוד מאותו דבר
רוחניות בלתי מתנצלת היא כזו שמכירה בכך שבאנו לכאן לעולם הזה כדי לעשות שימוש מודע ואחראי בזכות הבחירה החופשית, לנקוט עמדה, ולהשפיע על המציאות באופן ער ותבוני
במצב של שניות ישנו פער בין הרצון המובע במפורש כלפי חוץ, לבין כוחות פנימיים, המצויים בתוך הנפש, שבולמים את הרצון ומתנגדים לו – זהו מצב של מאבק פנימי שבולם ומונע התפתחות וצמיחה
הציבור כאן בישראל נדרש להכיר בכך שהכוח בידיים שלנו – להפסיק לשחק את המשחק, להתאחד, להכיר בכוח הציבורי ולהשתמש בו בתבונה על מנת לבלום את ההרס, ובהמשך אף לשקם ולבנות
סבירות היא עניין של נורמות, ערכים ומוסכמות – הדיונים על עילת הסבירות נדרשים להיות מבוצעים באופן מתון, בתהליכים סבירים, שהסבירות שבהם נובעת ממצפן ערכי ומוסרי שנמצא במקום הנכון
