מאמרים

מחשבות של בוקר השבעה באוקטובר על ישראל שמהווה מיקרוקוסמוס של מאבק גלובלי, בין חדשנות, רוחנית וקידמה לבין נסיגה אל שמרנות, כוחניות ואלימות

לא השנה היא זו שמביאה עימה ברכות וקללות – אלא אנחנו בבחירות היומיומיות שאנחנו מקיימים, בתודעה, בתפישת העולם ובמעשים. מסר ממני לשנה החדשה

על הצורך בהקפדה ושמירה על ניקיון, צלילות ואיזון של התודעה באמצעות מודעות עצמית, הכרה פעילה, הקפדה על טוהר המחשבה ואוצרות תודעתית ערכית

כשחברה לא מאפשרת לאליטה להתקיים בתוכה, היא מחסלת את היכולת שלה לצמוח וגוזרת על עצמה אובדן דרך, כילוי עצמי, ניוון, דעיכה והתפוררות

על החוף של מיקונוס מצאתי את עצמי מתבוננת בפער שבין הטבע הפראי לבין התרבות האנושית שמתרחקת מהעצמי האותנטי, בסוג של הדוניזם מודרני שמתוגבר על ידי הרשתות החברתיות

הבינה המלאכותית טומנת בחובה הזדמנויות מסעירות לאדם ולחברה האנושית, אך בצידן גם לא מעט סכנות. על שימוש נבון בכלי ה-AI, והחשיבות של טרנספורמציה ומעבר מידע לחכמה

על האקרופוליס שמייצג את הפוטנציאל המיטבי של החברה האנושית שיש בו תקווה ונאורות, אחווה ושגשוג, ורוחה של אתנה השורה בו ומגלמת ארכיטיפ עמוק של נשיות תודעתית-יוצרת

המציאות ההרסנית שישראל ועזה חוות אינה גזירת גורל, אלא תוצר של השחתה תודעתית ארוכת שנים – והיא יכולה להשתנות באמצעות שינוי תודעתי וחיבור לערכים אוניברסליים

על פילוסופיה, פיזיקה ותודעה ומעבר מחיכוך והתנגדות להולכה ויצירה, על יכולת לבטא עוצמה כדרך חיים המובילה אל מעבר לתקרת הזכוכית ואל נתיב של מימוש מועצם

הבנת חוק האחד ועיקרון הרצף, היא מפתח להבנת תהליכים אישיים, וגם תהליכים ומגמות תרבותיות קולקטיביות, המאפיינים את תקופת המעבר הגדול שבה אנחנו מצויים

בעולם שנוטה לקבעון וסטגנציה, כדי לשרת את הטבע הקוסמי של האדם, שתכליתו גילוי עצמי והתפתחות, ישנם עקרונות מובנים ומוגדרים, שיש ללמוד אותם, להתנסות בהם ולצבור בהם מיומנות

על הנטייה לדמיין את התרחיש הגרוע ביותר, שקשורה להטיית השליליות המובנית במוח האנושי, והיכולת לפתוח מסלולים עצביים נוספים וחיוביים שיאפשרו הזדמנויות ופוטנציאלים חדשים

תרבות הפופוליזם יוצרת יישור-קו עם נורמות תרבותיות שמכתיבות מה נחשב ראוי, מקובל, מוצדק ובעל ערך, על ידי מוסכמות שרחוקות מלקדם את האנושות לעבר עתיד בר-קיימה

היכולת הנפשית להכיל תהליכים בממד ההתהוות לפני ההוצאה שלהם מן הכוח אל הפועל, דורשת סבלנות וראייה אסטרטגית, שתופשת את האדם ככלי המגשים, גשר בין חזון למימוש

סיפור קטן על שיחה אקראית שהפכה מדיאלוג למונולוג והעלתה בי הרהור מעניין – עד כמה אנשים באמת מוכנים להקשיב לאחר, לצאת מתיבת התהודה האישית ולפתוח את עצמם לרעיונות חדשים?

בתוך סביבת המציאות שבה אנחנו מצויים, אוריינות דיגיטלית אינה מספיקה. נדרש לפתח יכולות תודעתיות ונפשיות ומיומנויות התמודדות עם סביבת מציאות חדשה מתוך חוסן תודעתי ורגשי

התודעה שלנו היא כעין בריכה שאליה מוזרמות המחשבות, התפישות, הידע, הזכרונות – כל אלו זורמים ונשפכים ממנה אל כל היבט בחיינו, ומשפיעים עליהם. אבל מה קורה כשיש זיהום בבריכת התודעה?