|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
מחשבות של בוקר השבעה באוקטובר, 2025, שנתיים אחרי הטבח.
ישראל היא מיקרוקוסמוס של הקוסמוס, והיא משקפת את זירת המאבק הגלובלית והאוניברסלית, שבין העולם הישן לעולם החדש.
המציאות הפוליטית־חברתית בישראל מדגישה, לכל מי שמסכים לראות, את התנועה במעגל סגור, שיוביל לעוד ועוד סבל וזוועות וכאב – אם לא נשכיל להשתנות ולשנות.
האלימות, הזוועות, הסבל ואובדן צלם אנוש, נובעים כולם מעיוורון רוחני, בעלתנות על האמת האוניברסלית, ומתודעה ממוסכת, שבה תוקף ומותקף משקפים זה את זה ושבויים באותו מרחב של בורות, קיצוניות, אלימות, שנאה ופחד.
פונדמנטליזם דתי או חילוני, הוא תוצר של תודעה מקובעת. הוא מוליד דיכוי וכאב, ומנציח מלחמות. אך זהו לא טבעו האמיתי של האדם.
אנחנו חיים בעולם שיכול להיות גן־עדן, אך שוב ושוב אנו יוצרים בו גיהינום, מכיוון שאיננו משכילים ללמוד מן העבר, להשתנות בהווה ולגבש סיפור חדש וזהות חדשה שתוביל לפרק חדש בתולדותינו, הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובלית.
כדי לשגשג – חברה נדרשת למבנה תודעתי היררכי, שבו מנהיגים דגולים, אצילים, טהורי לב וישרי דרך, שמעזים לחלום מעבר למגבלות, מציעים לציבור הרחב השראה, רעיונות, ערכים ותקווה, שמחלחלים אל תודעת ההמונים ויוצרים מצע לצמיחה ושגשוג.
נקודת השבר בה אנו מצויים, היא תוצר של מנהיגות קלוקלת, ערעור המבנה החברתי הבריא והמאוזן הזה, והצבה כמנהיגים אנשים שליליים, בורים, מניפולטיביים, אינטרסנטים ומעוותים נפשית ורוחנית.
רוחניות אמיתית איננה דבקות באידיאולוגיה או בלאומנות. היא מתבטאת באומץ להקשיב, ללמוד, ולהתחדש מתוך כנות, יושרה וחמלה.
רוחניות אינה מתבצרת במבנים תפיסתיים מקובעים ומיושנים, אלא שואפת להשראה והתחדשות, ולתנועה מן הלוקאלי לאוניברסלי.
צורת החשיבה האוניברסלית, היא זו שטומנת בחובה את הפיתרון למצב הקיצוני בו אנו מצויים. היא מחברת בין בני אדם במקום להפריד ביניהם ולמשול בהם.
ההכרה הרוחנית כי כולנו בני אדם, מעל לכל שיוך אחר, היא תנועת הנגד שנוכל ליצור, כדי לבלום את אלו המבקשים לסכסך, להשניא, לנכר, ליצור דה-הומניזציה ודמוניזציה, ובכך מעצימים פוליטיקת זהויות שמשרתת אינטרסים פוליטיים וכלכליים, שאיפות גיאופוליטיות וגם תורות משיחיות קיצוניות ואלימות.
הכל מתחיל בתודעה.
הפוליטיקאים אינם יוצרים את השחיתות, הם רק משקפים אותה.
הקריסה המוסרית בישראל ובעזה היא תוצאה של השחתה תודעתית ארוכת שנים: חינוך לשנאה, תקשורת ממוסכת ופוליטיקה שמערבבת דת ומדינה, משתיתה אמונה מוחלטת, בלעדיות על זהות והפעלה של כוח.
הנדסת התודעה הזו יצרה אזרחים מותשים, מפולגים, בורים, ממוסכים ומורגלים לחשיבה עצלה ושטוחה.
כך עוצבה מציאות שבה העיוורון הפך לנורמה, והחושך הרוחני נתפס כאור.
וזה מה שאנחנו רואים בעוצמה, לפני השבעה באוקטובר וגם אחריו.
שתי הפנים של מדינת ישראל
כאמור, ישראל היא מיקרוקוסמוס של מאבק גלובלי: בין עולם של כוח, אלימות, פופוליזם, מניפולציות על תודעת המונים, בורות ופחד, לבין עולם חדש של עוצמה, תבונה, אוניברסליות, חדשנות רוחנית, תודעת חיבור, אמפתיה ואחריות.
בישראל מתקיים מאבק איתנים, שמשקף מגמה רחבה ועולמית, בין שתי ישויות וזהויות:
הזהות האחת היא ישראל הלאומנית, הכובשת, השמרנית והאנטי-דמוקרטית, שמאמינה בכוח כדרך חיים ומעדיפה דת ממוסדת ומושחתת על פני רוח חדשה.
זוהי ישראל שמצופפת שורות סביב פטריוטיות-לכאורה, דורסת חשיבה ליברלית ונסוגה, מתוך עצלות רוחנית, אל תפיסות של זהות יהודית מקובעת ושמרנית, שכבר סלולה ומסלילה ומובילה לעוד מאותו הדבר.
הזהות השנייה, היא ישראל ליברלית תבונית, דמוקרטית, חפצת חיים, יזמית וחדשנית, שאבלה על מתיה החיילים והחטופים, נלחמת על שחרור החטופים, נאבקת על עתיד הדמוקרטיה, מתבוננת קדימה בתקווה ומחפשת משמעות, קידמה, חדשנות, שלום ועתיד שהוא מחוץ למעגל הסגור של עוד מאותו הדבר.
לאורך שנים, ישראל מתרחקת מהחזון הליברלי והדמוקרטי, והופכת למדינה מתבצרת, כוחנית, אלימה, שמנהיגיה מעודדים במכוון בורות ומיסוך, מתמרנים את הציבור לקיצוניות ופילוג, ומטפחים כוחות אפלים ומושחתים.
במקום חזון אוניברסלי של קדמה ופתיחות, אנו עדים להסתגרות, אובדן בוחן המציאות, מיסוך עצמי, פירוק המרקם החברתי מוסרי, משיחיות ושכתוב של ההיסטוריה ושל מושג האמת.
קרב התודעה בעיצומו: ממשלה שלא לוקחת אחריות ומתעללת באזרחיה, תקשורת שממסכת את המציאות, וציבור שהורגל לשתוק ולנרמל תופעות איומות ומציאות בלתי נסבלת.
המיסוך העצמי והיעדר האמפתיה, וגם הנירמול של חיים תחת אלימות תמידית – הם מנגנון נפשי שנועד לאפשר שרידה בתוך הקטסטרופה.
אך כשמפסיקים להרגיש, מפסיקים גם לראות דברים בבירור ומאבדים בוחן מציאות. לכן, רק בהחזרת האמפתיה נוכל להחזיר את האנושיות ואת התבוניות ולהיפתח לתהליך של ריפוי, לקיחת אחריות אמיתית, שינוי מערכות האמונה והתפיסות וגיבוש זהות חדשה.
איך יוצרים שינוי
השינוי מתחיל בכל אחד מאיתנו: בתודעה שלנו, בערות הרוחנית ובמוכנות לראות מבעד למצגי השווא, מעבר למגבלה ולאפלה.
כל אדם יכול לפעול לבדו, אך רק פעולה משולבת של איחוד שורות, מגזרים וזרמים סביב זהות ישראלית חדשה – תיצור תנועה חדשה.
עלינו לטפח ערכים שאינם פתוחים לדיון: אמפתיה, יושרה, שוויון וחופש.
עלינו לחלץ את מדינת ישראל ואזרחיה מן הלכידה בידי ממשלת הזוועות שהובילה אותנו אל התהום בה אנו מצויים.
אנחנו חייבים להשתנות כדי לשנות.
עלינו להיות חרוצים ופתוחים, לשחרר את הנהייה העצלה אחר דת ולאומנות כמגדירים את הזהות העצמית ומספקים תחושת ביטחון משמעות וזהות.
עלינו לפרק את גדרות היומרנות הרוחנית של רבנים וממסדים דתיים, לא לשתף פעולה עם בעלתנות על החיבור לאלוהות ולמשמעות, ולנוע בחריצות אל עבר חשיבה חדשה, מתקדמת, שפורצת תקרות זכוכית ומעגלים סגורים, ומציעה דרך רוחנית וערכית, הטעונה בחופש רעיוני ותודעתי ובחזון שיש בו תקווה והשראה.
עלינו להכשיר דור חדש של אנשים ערים תודעתית ורוחנית, אינטליגנטים ובעלי חוסן תודעתי ורגשי, שמעודדים תבוניות, מאור פנים, חשיבה מפותחת וערכית וחיבור לעוצמה.
עלינו לשלול שימוש בכוחניות ואלימות, ולחסום כל ניסיון לעודד בורות וחולשה של הנפש והדעת.
עלינו להבהיר לעולם כי הישראלים אינם ממשלת ישראל, ולכן פגיעה והדרה וביטול של ישראלים, שרבים מהם נאבקים בממשלה האיומה – לא תורמת לפתרון, אלא מזיקה ומעודדת אנטישמיות ושנאת חינם.
עלינו לטפח ערוצים דיפלומטיים ודיגיטליים שקוראים לקהילה העולמית ללמוד את המורכבות, להעמיק בנתונים ובעובדות, לראות בני אדם כבני אדם, להכיר בסבל של כולם, לשלוח אמפתיה ותמיכה לכל מי שפועל למען שלום, אחווה וקידמה.
זה מתחיל בנו.
ביכולת להתבונן על תהליכים בבהירות, גם כשהכאב אדיר והסבל הוא רב.
עלינו להסכים להפר את המצב הקיים, לחולל שינוי, לפרק את המעגל הסגור, לקחת אחריות, להדיר מתוכנו כוחות אפלים ומושחתים, לגבש זהות חדשה וסיפור חדש, לחשוב מבעד למגבלה, ולראות מציאות שבה אנחנו ושכנינו משגשגים ומשחררים פילוג ושנאת חינם לטובת שיתופי פעולה וצמיחה.
