|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
אנו חיים בתקופה שבה המציאות עולה על כל דמיון ספרותי.
בספרו המונומנטלי והגאוני "1984", הציב ג'ורג' אורוול מראה חשוכה בפני האנושות. הספר מתאר משטר טוטליטרי דורסני השולט לא רק במעשיו של הפרט, אלא גם במחשבותיו ובזיכרונותיו. בלב המנגנון הזה ניצב "מיניסטריון האמת", שהוא גוף שתפקידו האירוני הוא שכתוב ההיסטוריה, הפצת תעמולה וביטול מושג ה"אמת" האובייקטיבית לטובת ה"אמת" המשרתת את המפלגה.
אורוול הראה בספרו כיצד שליטה בשפה ושליטה במידע הן הכלים האולטימטיביים לדיכוי הרוח האנושית.
עידן הפוסט-אמת: מיניסטריון האמת המבוזר
בימינו, "מיניסטריון האמת" לא פועל כבניין ממשלתי מאיים וגדוש בבירוקרטיה, אלא כרשת מבוזרת של אלגוריתמים, תיבות תהודה ופוליטיקת זהויות.
עידן הפוסט-אמת מאופיין בכך שרגשות ואג'נדות אישיות מקבלים משקל יתר על פני עובדות מאומתות.
כתבתי לא פעם על כך שמשפיענים, מובילי דעת קהל, בעלי הון, ראשי תאגידים ופוליטיקאים פופוליסטים משחקים ב-״אמת״ כרצונם ומעצבים תודעת המונים מבלי שיש להם את הבסיס הערכי המוסרי והתודעתי המתאים.
המפה העולמית חווה סחרור מסוכן של הקצנה, שבו אנשים מאמצים נרטיבים שטוחים וחד-ממדיים רק כדי להרגיש שייכים ל"צד הנכון", תוך איבוד היכולת לקיים בוחן מציאות בהיר.
בעוד שב-1984 האמת עוותה על ידי האח הגדול באופן שיטתי ובירוקרטי, בעידן הנוכחי האמת פשוט טובעת בים של דיס-אינפורמציה, ״עובדות אלטרנטיביות״ וזיהום תודעתי.
התוצאה היא פיצול מציאויות, מונח שגם עליו כתבתי רבות ומתאר מצב שבו אנשים החיים באותו מרחב גיאוגרפי אינם חולקים עוד את אותה תשתית של עובדות או ערכים.
הכשל המתמשך: המיקרוקוסמוס הישראלי כמראה לתהליכים גלובליים
הכשל הגלובלי המתמשך שבו אנו חוזים כיום, משתקף כאן בישראל, המהווה מיקרוקוסמוס של הקוסמוס כולו.
כל מה שמתרחש באופן מוקצן בישראל הוא שיקוף של מגמות עולמיות מסוכנות.
הכשל הגלוי והברור, הוא חוסר היכולת לבסס הסכמות ואמת משותפת החוצה אג'נדות ומגזרים.
אמת משותפת שכזו יכולה להתקיים רק כאשר אנו מפעילים בוחן מציאות המבוסס על ערכי-על אוניברסליים, הנמצאים מעל לכל אינטרס מגזרי או פוליטי צר.
הדמוקרטיה הייתה אמורה לייצג ערכים נעלים שכאלו, אך היא נרמסת תחת אובדן המצפן הערכי, כך שנוצר בלבול עמוק בין ערכים דמוקרטיים לבין ניסיון להגן על ה"חלש", גם כאשר ״החלש״ מייצג ערכים מסוכנים לאנושות.
אנו רואים זאת בהתייצבות של דמוקרטיות לצד ארגוני טרור, בהתייצבותם של ארגוני נשים לצידם של משטרים מדכאי נשים ועוד שלל פרדוקסים שמקורם בהיעדר הצבת גבולות ברורים למשטרים חשוכים המאיימים על האנושות כולה – והיעדר היכולת להגדיר אותם, באופן ברור, כנוגדים את האמנה האנושית, שבבסיסה כבוד לאדם באשר הוא אדם ושוויון הזדמנויות וזכויות תחת מגבלות הדמוקרטיה.
בשם ה״מגוונות״, איבדנו את היכולת להבחין בין "טוב" ל"רע", ובין "בונה" ל"הורס".
"ניטרליות" מול איראן היא כשל ערכי מסוכן
העולם המערבי מצוי בתוך ״ורטיגו מוסרי״ עמוק.
זוהי סחרחורת ערכית ואובדן אוריינטציה, שאינם פוסחים על אף קצה פוליטי: הם נוכחים בימין השמרני-לאומני שמתבצר בעמדותיו, ולא פחות מכך בשמאל הפרוגרסיבי, שבשם ה״הכלה״ וה״נאורות״ איבד את המצפן הבסיסי המבחין בין טוב לרע.
התוצאה של הסחרחורת הזו היא סימטריה שאינה במקומה – ניסיון מאולץ ומסוכן לייצר "איזון" מוסרי בין התוקפן לבין המתגונן, ובין משטר שמקדש את המוות לבין דמוקרטיה שנלחמת על החיים.
זהו הכשל של ה"נאורות" המדומה – כשל מוסרי עמוק שמייצגות מדינות אירופה ומוסדות האו"ם.
בשם ערכים של "הכלה" ודיפלומטיה, הן מאמצות גישה רכה כלפי איראן – מדינה שלא רק מחזיקה בחזון הרסני, אלא מתפקדת כמחולל הרס ומייצאת טרור לכל עבר: היא המנוע שמתדלק, מממן ומניע שלוחות רצחניות שפוגעות ביציבות המזרח התיכון והעולם כולו.
זוהי גם לקות בקוצר ראייה אסטרטגי, מתוך הניסיון לאמץ גישה "מכילה" כלפי משטר שלא רק מצהיר על רצונו להשמיד את ישראל, אלא מייצא מוות לכל פינה בגלובוס – בזמן שהאיחוד האירופי מהסס להכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור, אותם משמרות מהפכה מחמשים את רוסיה בכטב"מים שזורעים הרס באוקראינה.
במקום להצביע בבירור על איראן כתוקף שהוא המקור הראשי לקונפליקטים, להרס ולמוות, נוצר מצב הזוי שבו השמאל הרדיקלי, תנועת ה-Woke ופעילים ליברלים במערב, שמניפים דגלים של זכויות אדם, מגדר וחופש – מוצאים את עצמם "ממלאים פיהם מים" או אפילו מגנים את מי שנלחם באיראן.
זהו עיוורון מוסרי ורוחני עמוק כי איך אפשר לדבר על "צדק חברתי" ובו זמנית להפגין סובלנות כלפי משטר שתולה מתנגדים על מנופים, מדכא נשים באלימות רצחנית ורודף להט"ב? ואינני מדברת על ההכרזה הגלויה על הרצון להשמיד את מדינת ישראל…
בשתיקה הזו, בקיום של ״ניטרליות״ או בתמיכה בגלוי במשטר רצחני, מאפשרים הכוחות ה״ליברלים״ לציר הרשע לקדם חזון שפוגע באנושות כולה.
חשיבה מורכבת איננה ״ניטרליות״
דיברתי רבות על החשיבות של היכולת לאמץ ״חשיבה מורכבת״ שאינה נופלת לנטיה האנושית לדיכוטומיה אלא מסוגלת לזהות תמונת מציאות רב ממדית.
בעולם המודרני, ישנה נטיה לחשוב ש"מורכבות" היא מילה נרדפת להססנות, וש"נאורות" פירושה להכיל את כולם – וזאת על מנת להיתפס באופן חיובי ברשתות החברתיות, שמתגמלות מסרים שמהונדסים לגעת בכמה שיותר אנשים: ייצוגים שטוחים ורדודים ומנתקות מן המציאות המורכבת והכואבת.
אבל כשאנחנו בוחנים את המלחמה מול ציר הרשע האיראני, המורכבות האמיתית היא דווקא היכולת להבחין בין טוב לרע – ולפעול בהתאם.
חשיבה מורכבת אין פרושה הססנות, או גישה ״סלחנית״, נמנעת ומתפשרת.
בחשיבה מורכבת יש את היכולת לזהות כוח של אלימות מוחלטת, כוונות זדון ואג׳נדה קיצונית – ולהבין שאל מולם נדרש להפעיל תוקף, וכוח שכנגד.
היכולת לשים את האצבע על הגורם העוין ומיגור שלו איננו ״כניעה למעגל האלימות״ – אלא נקיטת עמדה ופעולה הכרחית לעצירת תהליך שסופו חורבן קולקטיבי.
ההימנעות והבדלנות של המערב נגועות בקוצר ראייה קיצוני: אל מול טרור אי אפשר להפעיל "חמלה", כי חמלה כלפי האכזר סופה אכזריות כלפי הרחמן.
נקיטת עמדה מוסרית – ללמוד מן ההיסטוריה
אחד מן המרכיבים המרכזיים ביותר כאן בחיים על פני האדמה היה היכולת לנקוט עמדה ופעולה בעבור מה שנרצה ליצור ולהגשים.
כשאנחנו ניטרליים ופאסיביים – הדבר כמוהו כשיתוף פעולה עם המציאות כפי שהיא, מבלי לרצות להשפיע עליה ולשנות אותה ומבלי להתבונן קדימה אל העתיד בראיה תבונית ואסטרטגית.
הטרור האיראני הוא לא "בעיה ישראלית" – הוא וירוס קטלני שפוגע ביציבות העולמית.
כשאין בסיס ערכי פנימי אמיתי, וכשאין יכולת לראות מבעד למצגי השווא, וכשאין יכולת לדרג ערכים ולשים בראש ערכים דמוקרטיים – ה"נאורות" הופכת למצג שווא שבו התוקפן נדמה כקורבן, והדמוקרטיה המגנה על עצמה נתפסת כתוקף האגרסיבי.
הסלידה ממלחמה היא אנושית ולגיטימית, אך חשיבה מורכבת באמת מבינה ששלום אינו "היעדר מלחמה" אלא נוכחות של צדק, ביטחון וערכים אוניברסליים שיש בהם אבחנה בין טוב לרע.
את כל זאת למד העולם כבר בעבר, כאשר בשנות ה-30 של המאה הקודמת, הניסיון "להכיל" את הרוע של גרמניה הנאצית ולוותר על תקיפות מוסרית בשם השקט, הוביל לחורבן עולמי.
מול האג'נדה הקיצונית של איראן, שחותרת לנשק גרעיני ולשליטה אזורית דרך שלוחות (פרוקסי) כמו חיזבאללה, החות'ים והחמאס – איפוק הוא הזמנה לאלימות קשה יותר.
אל מול הרשע והזדון של המשטר האיראני עלינו להפעיל תוקף פעיל בהווה, ומאור פנים כלפי העתיד.
הבחירה להפעיל כוח נגד ציר הרשע האיראני אינה נובעת מתאוות מלחמה, אלא מתוך אחריות עמוקה לעתיד האנושות.
היגיינה תודעתית ואוריינות תודעתית ונפשית
הפתרון לכשל העמוק שאני מתארת לכם, וההתנערות מהנדסת תודעה – טמון בשינוי תודעתי, שיוביל לשינוי תרבותי, וטומן בחובו הכשרה מקיפה ואוניברסלית להיגיינה תודעתית ואוריינות תודעתית.
אם "מיניסטריון האמת" מבקש להשתלט על ה"קלט" של האדם, הרי שהיגיינה תודעתית היא פעולה פרואקטיבית עצמאית של ניקוי וסינון שלו.
- היגיינה תודעתית: אמנות השמירה על צלילות הנפש.
ממש כפי שאנו שוטפים את גופנו מחיידקים, עלינו לנקות את "בריכת התודעה" שלנו ממחשבות זרות, מניפולציות רגשיות ומידע רעיל. זוהי התחייבות ל"טוהר המחשבה" ולסינון מבוקר של רעיונות שאינם תואמים ערכי-על אוניברסליים.
- אוריינות תודעתית ונפשית – ה"חיסון" הנגד להדהוד התודעה המודרני.
זוהי המיומנות לנווט בתוך "פיצול המציאויות" מתוך פיתוח היכולת לזהות מגמות, להצליב נתונים, לזקק את האמת מתוך בליל מניפולציות שקרים וסילופים, ולפתח חשיבה תבונית שאינה מסתפקת במסרים שטוחים מקוטבים ומתומצתים, אלא חותרת להבנת המורכבות של המציאות.
זוהי יכולת לזהות הינדוס תודעה ולא להיסחף אחר זרמים קיצוניים שמבטלים את האחר בשם נאורות מעוותת, לאומנות עיוורת או אג׳נדה דתית-רוחנית.
זוהי יכולת לפעול על פי העיקרון שאני קוראת לו ״תוקף פעיל במאור פנים״ המאפשר למזג איכויות מנוגדות מבלי שתהייה סתירה ביניהן – לבטא עוצמה והגדרת גבולות תקפה, מבלי ליפול לשנאה נטולת אמפתיה, אלא תוך שמירה על טוהר הכוונה ואהבת האדם באשר הוא אדם.
אני מתארת לכם נקיטת עמדה ברורה שיש בה נאמנה לערכים, ללא היקשרות לאג'נדות פוליטיות משתנות, וללא קשר לפוליטיקת זהויות – כך שבמקום לחיות בכפיפות לנרטיב מוכתב, האדם מסוגל לעמוד בתוקף על ערכים אוניברסליים (מוסר ואמת) מתוך גמישות תודעתית, יכולת לחשוב חשיבה מורכבת, ושייכות למשפחת האדם.
כדי לא להפוך לנתינים במציאות שבה "מלחמה היא שלום" ו"בורות היא כוח" (מתוך הספר 1984), עלינו לטפח מערכת חיסון תודעתית.
האוריינות וההגיינה התודעתית הן הכלים המאפשרים לנו להשיב את הריבונות על מחשבותינו, להבחין בין אמת לסילוף, ולבנות חברה המבוססת על ערכי-על שיובילו את האנושות אל מעבר לאינטרסים צרים וקיטוב הרסני שפוגע בכולם.
אך מעבר לעבודה האישית, עלינו לנקוט עמדה ופעולה ולחתור לשנות את המצב הקיים.
אמת משותפת כמצע לעתיד של שגשוג וצמיחה
נסו לדמיין מציאות שבה תהיה תכנית חינוך אוניברסלית פלנטרית?
תכנית שמעניקה לכל אדם, מילדותו, ללא הבדל בין דת, גזע, לאום או שייכות גיאוגרפית כזו או אחרת – בסיס תודעתי ורעיוני צלול.
תכנית חינוך שהוכנה על ידי מיטב הפילוסופים והוגי הדעות, כדי להעניק נקודת פתיחה זהה לכל מי שחי כאן על פני האדמה.
תכנית שמוודאת כי מערכות אמונה מסולפות ומשובשות לא יקבלו את קדמת הבמה מכיוון שכולם מודעים להקשר הכולל שבתוכו אנחנו מתקיימים ומכירים בערכים האוניברסליים שהם מעל לכל אג׳נדה לוקאלית או אינטרס מגזרי או דתי כזה או אחר.
זוהי תכנית שמעניקה כלים לקיום של בוחן מציאות, ליכולת ליצור אנליזה בהירה של העצמי ושל המציאות ובכך לקיים חוסן תודעתי.
תכנית המעצימה אמת משותפת שהיא מעל לאג'נדות של עמים, לאומים, דתות ומגזרים.
תכנית שמוודאת שכולנו, כאנושות, לא ממשיכים לעשות עוד מאותו דבר בניסיון להתנהל בתוך מגדל בבל של זרמים, אג׳נדות, פרדיגמות ורעיונות שחלקם יפים וטובים וחלקם חשוכים ומסולפים ומחוללים בחלל המשותף הרס וחורבן.
קיום של מועצה אוניברסלית שמכירה בשונות ובמגוונות אך אמונה על החינוך של האנושות, תאפשר ליצור תהליך של זיקוק של כל מיני זרמים ואסכולות, וניקוי של כל מה שמסולף, על מנת ליצור מצע שמאפשר לאנושות לשגשג, לצמוח ולהתחדש.
זהו הזמן לעבור ממצב של תגובה אוטומטית למצב יוזם מתוך תודעה ערה והכרה פעילה.
עלינו לבחור מחדש את הערכים שלאורם אנו צועדים, ולהחזיר את האמת למקומה הראוי.
אמת שאיננה אג'נדה שיווקית, לאומית או דתית.
שאיננה ״ערכים וירטואליים״ בעולם של ייצוגים, תדמיות ודימויים.
אמת שהיא עמוד שדרה מוסרי ונצחי המאחד את כולנו כמשפחה אנושית אחת.
כאשר יתעורר בנו הזיכרון כי כולנו מאותו מקור, חלק מאותה אחדות אוניברסלית, כוללת ונצחית – יתמוססו הגבולות, יתבטלו ההפרדות והשיוכים, ותיוותר ההכרה הבהירה והצלולה בשותפות הגורל שלנו כאן על פני האדמה.
זהו הזמן להשיב את הריבונות על מחשבותינו ולבנות חברה המבוססת על אמנה אנושית אוניברסלית, כעמוד שדרה מוסרי ונצחי, המאחד את כולנו ומהווה מצע ליציאה מן המעגל הסגור אל שלב חדש בהסטוריה שלנו כאן על פני האדמה.
