על מנת לחיות בדמוקרטיה – עלינו להיות ראויים לדמוקרטיה, לטפח אותה ולנהוג בה בתשומת לב תוך שמירה על הבסיס של החברה בה אנו חיים.
מהו הבסיס הזה? נאמנות לערכי יסוד אשר הינם מעל שיח זהויות ואג׳נדה מגזרית.
שיח זהויות מבוסס על הגדרה עצמית דרך זהות ספציפית: שחור-לבן, ימני-שמאלני, דתי-חילוני, אישה-גבר, מזרחי-אשכנזי, יהודי-ערבי וכו׳. שיח זה, הינו שיח מקטב, מפריד ומחליש, המעצים קונפליקטים ומאבק על משאבים.
בפועל, כאשר בראש סדרי העדיפויות עומדת ההכרה כי רב המחבר על המפריד וכאשר ישנה מחויבות לערכים, חזון, מאור פנים, ניקיון כפיים ויושרה, מתקיימת אמת משותפת שהינה חזקה יותר מכל חלוקה מגזרית או מגדרית.
זוהי אמת משותפת המאחדת את החברה ומאפשרת לכלל השכבות והמגזרים לקיים סדרי עדיפויות ברורים המכתיבים אופייני התנהלות המשרתים הן את הכלל והן את הפרט.
━━━
המצב בו אנו מצויים בתקופה הזו, הוא תוצר של מדרון מוסרי וערכי שבו התדרדרו ודורדרו אזרחי ישראל לאורך תקופה ארוכה.
שחיתות הפכה לנורמה והיא לגיטימית ומקובלת על ידי חלקים רבים בציבור, המוכנים להעלים עין רק כדי להרגיש ״בטוחים״.
זהו ביטחון אשלייתי, הנובע מן התפישה של חלקים בציבור כי הם מובלים על ידי ״מנהיג״, דמות אב כל יכול ומדינאי דגול.
בפועל אין באמת הובלה או הנהגה, אלא תמרון מניפולטיבי בידי אדם קטנוני, אנוכי ונטול חזון, אשף ביצירת אשליה, ומומחה בדמגוגיה והחזקה של תדמית פיקטיבית אחריה הולכים שולל רבים.
━━━
היעדר חזון – הפך למצב הרווח בקרבנו, שבו אין משנה סדורה או אופק ברור אליו אנו מבקשים לחתור כחברה ומדינה.
אופורטוניזם ואסקפיזם – יצרו מציאות שבה כל אחד ממוקד בדלת אמותיו ובסיפוק צרכיו המידיים, מבלי לראות את האסון הנוצר באמצעות הרס התשתית הערכית והמרקם האנושי של החברה בה אנו חיים.
ספינה אינה יכולה להפליג בביטחה, ללא קברניט המנווט אותה, באופן אובייקטיבי, על-אישי, טהור ובלתי מוטה.
ספינה אינה יכולה להתנהל באופן מאוזן והרמוני, ללא מנהיג המקיים ערבות כלפי כל נוסעי הספינה, מחזיק בחזון בהיר וברור המשרת את הכלל, לוקח אחריות ומוכן לנוע אל מחוזות חדשים, מתוך פתיחות ואומץ.
ספינה אינה יכולה להפליג לאורך זמן, ללא צוות המשרת את נוסעי הספינה בתחומים השונים מתוך מקצועיות, אובייקטיביות, יושרה, ענווה, שיתופי פעולה והפריה הדדית, וחולש על כל ההיבטים השונים של תפקוד הספינה.
על מנת להשיט ספינה, או להטיס מטוס, נדרשים תהליכי לימוד והסמכה קפדניים.
כיצד זה שהדבר אינו חל על כאלו הנכנסים אל המערכת הפוליטית?
כיצד אנו ניגשים אל הקלפי ובוחרים בנבחרי ציבור שהמבנה האישיותי שלהם והכישורים שלהם אינם תואמים מנהיגות והובלה?
━━━
התבוננתי על ההפגנה הגדולה שהתקיימה בשבת ושאלתי את עצמי:
האם המפגינים מודעים לכך שהפגיעה הכלכלית הגדולה הינה תוצר של היעדר מנהיגות?
האם המפגינים מודעים לכך שהמצב הקיצוני אליו הגיעו רבים, הינו תוצר של בחירה ארוכת טווח של חלקים נרחבים בציבור להעלים עין מהשחיתות, הציניות, השקרים, הפופוליזם, קשרי הון שלטון, תמרון דעת הקהל והתקשורת, היעדר המקצועיות והניצול הפושע של אירועים שעל סדר היום הציבורי לצורך תועלת אישית?
האם המפגינים ערים למשוואה הפשוטה:
בחירות > תוצאות > השלכות?
המציאות עימה אנו מתמודדים היא תוצר של הבחירות שלנו כעם.
המציאות עימה אנו מתמודדים, הינה תוצר על היעדר חזון וערכים.
כאשר התשתית הערכית רקובה ורעועה, החברה מתפוררת ובסופו של דבר גם אינה שורדת.
ישנו פתגם האומר ״אם אין קמח אין תורה״
ואני אומרת
אם אין מהות, ערכים ומשמעות – אין שפע, רווחה ושגשוג…
רוב הציבור יהיה מוכן להישאר רדום, אדיש ואנוכי, אם יספקו לו לחם ושעשועים.
המצב הנוכחי, שבו הכלכלה קורסת ושוק הבידור גוסס, מעמת את הציבור עם מצב שבו אין לחם ואין שעשועים ומאלץ אותו לעשות חשבון נפש, להתעורר, להתפקח ולהבין שמעבר ללחם ולשעשועים מצוייים חזון, מהות ומשמעות, שהם הבסיס לשגשוג, רווחה ושפע.
━━━
על מנת לשנות ולהשפיע, אנו חייבים כחברה לשחרר את האחיזה בשיח הזהויות שבאמצעותו נוצרת הפרדה ושליטה, להתאחד סביב ערכים אותם נגדיר יחדיו וליצור שינוי מיידי.
על מנת לשנות ולהשפיע עלינו להבין כי פוליטיקה אינה מילה גסה, אלא זהו המכשיר שבאמצעותו החברה מקבלת החלטות ומתווה את הדרכים ואופייני הפעולה שבאמצעותם תגשים את עצמה במרחב המשותף.
פוליטיקה היא המכשיר באמצעותו ניתן לנו לעצב את החברה ואת עתידנו, את סגנון החיים שלנו ואת האופן בו נגשים את חזוננו.
לכן, הפוליטיקה שזורה בכל תחומי החיים שלנו וקשורה באופן ישיר לכל אחד ואחת מאיתנו ולאופן בו נוכל לממש את עצמנו, הן ברמה האינדיבידואלית והן ברמה הקולקטיבית.
בפועל, הפוליטיקה הצטמצמה לכדי אסופה של נציגים אשר בינם לבין הציבור אותו הם אמורים לייצג אין ולו דבר.
אך הנציגים הללו, נבחרו על ידי הציבור, זאת כתוצאה מנירמול של שחיתות, ציניות, גסות רוח, בורות, כוחניות ופופוליזם.
עם ישראל אינו בן ערובה בידי הפוליטיקאים המושחתים, אלא לתפישתי הוא הסגיר עצמו מרצון לידיהם, מתוך אדישות, הליכה שולל אחר ההונאה והרמיה של הפוליטיקאים, היעדר אמונה שאפשר אחרת ומתוך היעדר שימוש במכשיר הפוליטי לשם קיום ההליך הדמוקרטי (ראו את אחוזי ההצבעה בבחירות).
━━━
על מנת להתמודד עם המשבר הגדול בו נתונה החברה הישראלית
עלינו להתאחד ולסלק את השחיתות שיצרה רשת קורים המעוותת את התודעה הקולקטיבית ושולטת בה, לסלק מעל במת ההסטוריה את הפוליטיקאים המושחתים המשרתים רק את עצמם ולעודד מנהיגות חדשה וישרת-דרך.
עלינו לעורר מתוכנו מנהיגות חדשה, אשר יהיה בה את העוז והאומץ לערוך רפורמה בכל תחומי החיים ולהשתית חוקה אשר תנסח ערכי יסוד המגנים על הציבור מפני עצמו, מהווים תזכורת מתמדת לחזון המשותף ומהווים רשת ביטחון בעבור קיומה של המדינה הזו והחברה הישראלית על כלל גווניה.
מה שניצור שהוא שיהיה
