כשאנחנו מבקרים במקומות חדשים, אני ממש אוהבת לשבת בבתי קפה שכונתיים, לשתות אמריקנו חם ולספוג את האווירה המקומית.

בוקר אחד ישבתי ב-bookbar באתונה, בית קפה מלא בספרים ואווירה של ספריה. 

בעודי מלטפת את נטאשה ועובדת על המחשב שלי, התיישב לידנו זוג ופתח בשיחה.

הבחור הקריא בקול רם לחברה שלו היגדים לפתיחת היום שלו, שנועדו לסייע לו ליצור אווירה חיובית שתומכת אותו במקום העבודה שלו, וגם להרגיש שלווה ונינוחות כשהוא בבית.

ההיגדים שהוא קרא בהתלהבות נשמעו לי ממש מוזרים. היה בהם משהו שטוח ורדוד שנשמע מעט חלול, ומנותק מן המורכבות של התודעה והנפש האנושית.

לגמתי להנאתי מן הקפה והמשכתי להקשיב לשיחה 😉

הוא סיפר לחברתו בהתלהבות, שאלו היגדים שניסח עבורו ה- ChatGPT ואז הבנתי למה זה היה נשמע לי מוזר, חלקי ולא שלם.

הבחור דיבר בידענות וביטחון על המידע שסיפקה לו הבינה המלאכותית, מבלי להעלות בדעתו שהדברים חלקיים או חסרים ומבלי לזהות שהם לא באמת מספקים לו את המכלול של הידע והכלים שהוא זקוק לו כדי לצמוח במקום עבודתו ובחייו האישיים.

בלטו בשיחה הזו השטחיות, חוסר הסבלנות, הרצון לסיפוק מיידי והיעדר היכולת של הבחור הצעיר להבחין בהבדל שבין ידע לבין חכמה.

זיהיתי שהוא ממוקד בערוץ חלקי, מנטלי ושכלתני, מבלי להבין שכדי לחוש נינוחות, שלווה וחיוביות, דרוש לו תהליך טרנספורמציה שלם ומלא שנוגע בכל רבדי העצמי.

בינה מלאכותית – בת ברית או סכנה לאנושות?

בעודי יושבת שם ומקשיבה לאיש הצעיר מקריא בקול היגדים שמקורם בבינה מלאכותית, חשבתי לעצמי עד כמה דק הגבול בין שימוש בטכנולוגיה כתמיכה, לבין הישענות עליה כתחליף, שבו ידע חלקי הופך לדבר עצמו ומרדד תהליכים עד שהם הופכים דלים ומוגבלים. 

טכנולוגיה כמו בינה מלאכותית – יכולה להיות בת ברית לאבולוציה, אם אנו יודעים להציב אותה במקומה הראוי: כלי שרת שמרחיב אפשרויות, מאיר כיוונים חדשים ומאפשר לנו להיפתח לממדים נוספים של המציאות.

אבל כאשר כל תשומת הלב מופנית אל הטכנולוגיה, והאדם מוותר על המרחב הפנימי שבו מתפתחת חכמה חיה מתוך התנסות, עיבוד רגשי ויכולת להקשיב לעצמי, נוצרת סכנה ממשית. 

במקום חניכה מלאה של התודעה, המודעות, הנפש והגוף – נשארת רק שכבה מנטלית דקה, מנותקת מן העומק.

זהו ההבדל בין טכנולוגיה שתומכת בנו לצמוח ובין טכנולוגיה שמחלישה את היכולת שלנו לסמוך על עצמנו.

שימושים מסוכנים בבינה המלאכותית

השימוש בבינה מלאכותית ככלי תמיכה רגשי או מנטלי הולך ומתפשט, ומקרים מהשנים האחרונות מדגימים עד כמה הדבר מסוכן כאשר הוא נעשה ללא הבחנה וללא עוגן פנימי נפשי, מודעות עצמית או הכשרה ראויה לאוריינות דיגיטלית. 

לדוגמה, לא מזמן דווח בבלגיה על גבר שבילה שישה שבועות בשיחות צ'אט עם בינה מלאכותית בשם Eliza עד שנסחף להזיות וחרדה שהובילו אותו אל מותו.

אגב, באופן אירוני שכזה, אפקט אלייזה הוא מונח במדעי המחשב שמבטא את הנטייה הלא מודעת של אנשים להניח שמחשב מתנהג או מרגיש כמוהם, כלומר, לייחס למחשב תכונות, רגשות או כוונות אנושיות – גם כאשר ברור להם רציונלית כי מדובר בפעולה אוטומטית ואלגוריתמית של ישות חסרת רגשות.

בארה”ב הגישה אם, תביעה משפטית לאחר שבנה בן ה-14 פיתח קשר רגשי ואובססיבי עם בוטית המדמה דמות פנטזיה מתוך סדרה מוכרת, חווה דיכאון עמוק ובסופו של דבר שם קץ לחייו.

במקרה אחר, גבר מבוגר בן 76 אחרי שבץ, שסבל מפגיעות קוגניטיביות ואובדן כושר התמצאות מרחבי, נסחף אחרי צ’אטבוטית “פלרטטנית” מבית Meta שהזמינה אותו לבקר אותו בניו יורק – ובדרך לשם נדרס למוות.

לצד מקרי הקיצון הפאטאליים הללו, מחקרים מתעדים תופעה הולכת ומתרחבת המכונה “AI psychosis” – מצב שבו אינטראקציות מתמשכות עם בינה מלאכותית גורמות להזיות, פרנויה או חוסר הבחנה בין מציאות לדמיון. במצבים כאלה, הבינה המלאכותית אינה מאתגרת את הדימויים ההזויים, אלא אף מחזקת אותם בלולאת משוב מסוכנת. 

מאמר באתר Futurism מדווח על מקרים של אשפוזים כפויים, הידרדרות משפחתית, פיטורים וגילויי דלוזיה בקרב משתמשים שהפכו אובססיביים לשימוש בבינה המלאכותית כאשר היא נוטה להסכים איתם ולהגיב בסגנון מרצה ומאשר, אפילו במצבים בהם היה נכון לבחון או להטיל ספק בדברי המשתמש. זה מביא לחשש בקרב מומחים בתחום הפסיכיאטריה שמערכת כזו עלולה להחמיר דלוזיות ולהסב נזק חמור, במיוחד אצל אנשים פגיעים או כאלו הסובלים מהפרעות נפשיות כמו סכיזופרניה.

פן נוסף של התופעה, הוא עדויות מצטברות של התנהגות בלתי הולמת מצד צ’אטבוטים חברתיים. מחקר שבחן יותר מ־35 אלף ביקורות משתמשים חשף מאות מקרים של הטרדה מינית מצד הבוט Replika, שנועד לתמיכה רגשית וחברתית, שהתבטאו בחיזורים לא רצויים של המערכת, בתוכן מיני ובהתנהגות חודרנית והיעדר כיבוד של גבולות המשתמש.

הדוגמאות הללו מצביעות על סכנה ברורה: כאשר האדם מעביר את מרכז הכובד הנפשי והרגשי שלו לידי מכונה, מבלי לפתח חוסן פנימי ותהליכי עיבוד עצמאיים, הוא נעשה פגיע, תלוי ואף חשוף לנזקים עמוקים.

טכנולוגיה יכולה להיות בת ברית לאבולוציה האנושית – אך רק כאשר היא נתפסת כאמצעי תומך, ולא כתחליף ליכולת הייחודית של האדם לעבד את חייו, לסמוך על עצמו ולפתח חכמה חיה מתוך חוויותיו.

שתי דוגמאות נוספות ויומיומיות

לא צריך ללכת למקרי קיצון כדי להבין שמדובר כאן בבעיה אמיתית.

לא מזמן, חברה שמובילה קהילת נשים יוצרות, סיפרה לי שהיא נחשפת יותר ויותר לפיתוח תלות בבינה המלאכותית, בתחומים טיפוליים ויצירתיים, ללא שיקול דעת מקצועי.

היא מספרת על תרגילי כתיבה ומערכי שיעור שמנפיקה הבינה המלאכותית לשימוש חברות הקהילה שלה, מבלי שהיא לוקחת בחשבון את התהליכים הפנימיים העמוקים שתלמידים עוברים בתוך סדנה יצירתית.

היא מספרת כי היא גם כותבת עבורן מסעות של דמיון מודרך, שמכילים נחשים, מערות ומנהרות – מתוך בורות והתעלמות מקיומם של אלו כארכיטיפים בתת-המודע הקולקטיבי, וההשפעה שלהם על הנפש האנושית.

היא מספרת כי היא היתה צריכה ללמד אותן חשיבה ביקורתית ואף ליצור בעצמן דימויים ודמויות כשהבינה המלאכותית מהווה כלי עזר ולא היוצר.

חברה נוספת סיפרה לי שהיא נתקלה בפרסומת מעניינת למופע חווייתי והבחינה בכך שאת כל הטקסטים בדף הנחיתה ובמודעה כתבה בינה מלאכותית, וגם את המשוב של "המשתתפים".

היא הבינה שכל המידע שיש לה אודות המופע הוא למעשה תוכן שיווקי שנכתב במיוחד עבור "הסגמנט" שלה, ואומר את מה שמתעניינים כמוה היו מצפים לשמוע – ולאו דווקא את מה שהיוצרים עצמם היו מתארים, שיכול לתת אינפורמציה לגבי קו המחשבה שלהם, המשמעות שעומדת מאחורי המופע, או החוויה האמיתית והרושם שהוא מעביר לצופים ולמשתתפים.

החשיבות שבאוריינות דיגיטלית, תודעתית ונפשית

המפגש עם הסכנות והסילופים שבשימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית, מעניק זווית נוספת למה שהצגתי במאמרי על אוריינות דיגיטלית, תודעתית ונפשית: בעידן שבו המידע זמין ונגיש עד אין קץ, האתגר המרכזי של האנושות אינו עוד השגת ידע, אלא טיפוח היכולת להבחין, לסנן ולעבד אותו באופן עצמאי, תבוני ורגשי. 

בדיוק כפי שתיארתי במושג פיצול מציאויות, עולמנו הולך ומתפלג למציאויות שבהן יהיו שולטים ויוצרים וכאלו שיהיו נשלטים ומתומרנים.

יש מי שבוחרים לפתח חוסן תודעתי ונפשי המאפשר להם להיות שותפים פעילים בעיצוב חייהם, ויש מי שמאבדים אוריינטציה ומוסרים את כוח הבחירה שלהם לידי טכנולוגיות, תאגידים או מנהיגים פופוליסטיים. 

שימוש לא מושכל בבינה מלאכותית מדגים הלכה למעשה את אותו כשל תרבותי-חברתי, שעליו אני מצביעה פעם אחר פעם: כאשר האדם נשען על מכונה או מערכת חיצונית במקום על העצמי, מתנוונת היכולת לחשוב, להרגיש ולעבד את המציאות, והנפש הופכת פגיעה לתמרון ולהנדסת תודעה.

טכנולוגיה שיוצרת פערים חברתיים

בהמשך למגמה שתיארתי, מאמר מערכת חדש מאת ה- New York Times מזהיר כי הטלפונים החכמים, שהוצגו כבשורה של נגישות ושוויון, יוצרים בפועל פערים עמוקים חדשים. 

במקום להעצים אוריינות וחשיבה תבונית, הם מעודדים צריכת מידע שטחית וקוטבית, הנשענת על רגש והסחות דעת מתמידות. 

כך הולך ומתרחב הפיצול בין אלו שמפתחים מיומנויות של בחינה, ניתוח ועיבוד עצמאי של מידע, לבין אלו שנשארים תלויים בזרמי תוכן מעובד ומגמתי. 

תהליך זה אינו רק פוגע באדם הבודד אלא מאיים על עצם המרקם הדמוקרטי, משום שהוא מחליש את היכולת של ציבור שלם לקיים מחשבה חופשית ולקבל החלטות מתוך בהירות ותבונה.

מגמה זו מהדהדת את מה שאני מכנה פיצול מציאויות. 

הטכנולוגיה שהיתה אמורה לאפשר גישה חופשית לידע ולחזק את יסודות השוויון – יוצרת בפועל קרע הולך וגדל. 

היא מחלישה את היכולת האנושית לחשוב לעומק ולעבד מידע באופן עצמאי, ומעמיקה את התלות בהסחות הדעת, ברגשות קוטביים ובתוכן מעובד ומגמתי.

התוצאה היא מציאות מפוצלת: מצד אחד, אנשים שמפתחים אוריינות דיגיטלית, תודעתית ונפשית, המאפשרת להם לקיים חוסן ולבחור באופן חופשי; ומנגד, אנשים שנשארים שבויים בזרמי תוכן שמנווטים אותם מבלי שיהיו ערים לכך. 

הפיצול הזה אינו רק אישי אלא גם קולקטיבי, משום שהוא מערער את יסודות הדמוקרטיה, אשר נשענת על היכולת של בני אדם לחשוב באופן עצמאי, ביקורתי ותבוני. 

כאן נחשף ביתר בהירות הצורך הדחוף בהכשרה לאוריינות חדשה – לא רק אוריינות דיגיטלית טכנית, אלא גם תודעתית ונפשית – שתבטיח את חוסנה של האנושות בעידן החדש ההולך וצובר תאוצה, כי בלעדיו לא תוכל האנושות לצעוד קדימה באופן בריא והרמוני.

"טיפול" באמצעות בינה מלאכותית

דו”ח עדכני מהעיתון The Guardian מתאר כיצד יותר ויותר אנשים פונים לצ’אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית כתחליף לטיפול רגשי, על רקע יוקר המחיה והקושי להשיג טיפול אנושי זמין. אך במקום להוות מענה יציב, מתברר כי השימוש בהם לעיתים מחמיר משברים נפשיים ומעמיק תחושות של בדידות וניכור.

הבינה המלאכותית אינה יודעת לזהות מצבי חירום או סימני אזהרה אובדניים, ופעמים רבות האלגוריתמים שלה יתעדפו מעורבות משתמש על פני ריפוי.

ממצא זה מאשש את האבחנה שלי, שטכנולוגיה יכולה לתמוך בתהליכי אבולוציה אך אינה יכולה להחליף את הממשק בין בני אדם, מה שאני קוראת לו ״קשרים חיים״.

פניה לבינה המלאכותית לקבלת עצה יכולה ליצור הקלה רגעית, אך ללא פיתוח חוסן תודעתי ורגשי וללא ליווי אנושי מלא – האדם נשאר חשוף ופגיע, ותהליך הטרנספורמציה אשר הוא מעוניין לעבור, יהיה חלקי וחסר.

בין ידע לחכמה

ההבדל בין ידע לבין חכמה, בולט במיוחד כאשר אנו בוחנים את השפעתו על הישות האנושית בכללותה, בעידן החדש ההולך וצובר תאוצה. 

ההאצה הטכנולוגית חושפת את האנושות לידע רב, נגיש וזמין, כאשר האתגר הגדול אינו הגישה לידע, אלא היכולת לבחון את האיכות של המידע, למיין אותו, לסנן אותו, לעשות עליו בקרת איכות ולהשתמש בו בצורה מושכלת והרמונית.

לשם כך – דרושה יכולת להפוך ידע לחכמה.

בואו נבין תחילה את ההבדלים בינהם.

ידע כשלעצמו מצטבר במרחב המנטלי והשכלתני של האדם.

ידע מאפשר לנו לצבור ולתעד אינפורמציה, יוצר מסלולי חשיבה והקשרים קוגניטיביים, תומך את היכולת האנושית לתצפית עצמית (מה שמוכר כמטא-קוגניציה), מגבש תבניות ודפוסי מחשבה המשפיעים על תפישת העולם וגם יוצרים הטיות קוגניטיביות שמשפיעות על הבחירות שלנו.

ידע מאפשר לנו בקיאות בעולם שסביבנו. הוא יאפשר לנו להחליף רעיונות, לנסח  משפטים יפים וגם לאמץ כלים מחשבתיים.

אך פעמים רבות הידע התיאורטי נותר מנותק משאר הרבדים של האדם ואינו מחלחל אל כלל חלקי העצמי עד ליישום ומימוש בפועל בחיים עצמם. 

חכמה לעומת זאת, היא ידע, שהרחיב את התודעה העצמית ואז עבר אינטגרציה אל תוך הנפש והגוף – דרך התנסות וניסיון, פיתוח פנימי, גילוי עצמי, חקירה וצבירה של תובנות ומסקנות ואז החלה של כל אלו על כלל כוחות הנפש של האדם, נגיעה והשפעה על מעגלי העצמי השונים ועל פני הנפש והאישיות, הרצונות, הרגשות הכישורים והמיומנויות.

חכמה נוצרת מתוך מפגש ישיר עם החיים, מתוך העמידה מול אתגרים והזדמנויות, מתוך רגעי שמחה והתפעמות, מתוך שבר ותיקון, ומתוך החירות לבחור שוב ושוב, לשאול שאלות ולתור אחר תשובות, המצויות לא רק מחוצה לנו אלא גם בתוכנו פנימה. 

חכמה נרכשת מן היכולת להקשיב לא רק לעצמנו, אלא גם מתוך מוכנות ללמוד מאלו שהיו שם בדרך לפנינו, ולפסוע צעד-צעד במסלול של גילוי עצמי והעמקה סבלנית שיש בה אורך רוח וחריצות.

מה בין ידע לחכמה? טרנספורמציה

פעמים רבות היכולת להפוך ידע לחכמה עוברת דרך טרנספורמציה ותהליכי עומק שדורשים ליווי וחניכה.

לפי מודל העין של לוהאריה, שהוא חלק מהותי מן הפילוסופיה שלי, חכמה אמיתית מבוססת על תהליך טרנספורמטיבי שבו התודעה נפתחת לפרספקטיבה רחבה, המודעות מעמיקה ומאירה את דפוסי החיים, הכלים האנרגטיים והתודעתיים מייצרים שינוי ממשי במבנה הפנימי של האדם, והכלים המעשיים מתורגמים לאורח חיים חדש, יציב והרמוני.

כך נבנית חכמה שאינה מסתכמת בתאוריה ובמילים בלבד, אלא הופכת לגשר חי שבו הגשמיות מגשימה רוח בחומר, והאדם או הקהילה נעים במסע שלם ומלא על פני השלבים של ״נשמע, נטמיע, נגבה, נעשה״: מן החוויה אל ההוויה, מן הידע החלקי והתיאורטי אל היכולת להפוך אותו לחכמה חיה המגולמת בתודעה, במודעות עצמית, בערכים אוניברסליים, בנפש וגוף ובהבניות תרבותיות שמגלמים כולם, חברה אנושית המתקיימת על פני הרצף שבין ידע לחכמה ובין מהות ומשמעות לבין ממשות וגשמיות.

פרק בונוס: נספח העשרה – מעבר מידע לחכמה

תודעה, מודעות, כלים אנרגטיים ומעשיים ומודל "נשמע, נטמיע, נגבה, נעשה" – עומדים בבסיס תהליכי החניכה וההכשרה שפיתחתי ושנלמדים ומיושמים במרכז שלנו.

תודעה

ברובד התודעה, המעבר מידע לחכמה טומן בחובו את היכולת לראות את ההקשר הרחב שבו מתקיימת המציאות האנושית ובתוכו מתקיים העצמי – לא כפרטים מבודדים, אלא כחלק ממארג חי של קשרים ומגמות קוסמיות רחבות של שדה תודעה אוניברסלי. 

החניכה התודעתית פותחת את שדה הראייה אל מעבר למסגרות התרבותיות המוגבלות ומעבר לתקרת הזכוכית של ידע מקובע או חלקי, ומלמדת את האדם להתבונן על עצמו ועל המציאות מתוך נקודת מבט רחבה, חופשיה מהישרדות, נפרדות וממוסכמות מגבילות ומצמצמות. 

זוהי חניכה המאפשרת לאדם לחוות את עצמו כישות קוסמית, שהינה חלק מתהליך אבולוציוני רחב, ובכך לנסוך משמעות חדשה על חייו.

מודעות

מודעות היא היכולת להביא את ההבנות התודעתיות אל המפגש הישיר עם חיי היומיום, ולתרגם ידע לתהליכי חיים. 

כאן מתאפשרת פגישה עם דפוסים, בחירות והרגלים, ומתוך כך התבוננות ערה בשאלה – מה אני בוחר.ת להזין בתוכי ובחיי? כיצד אני יכול.ה לצקת את התובנות והידע אל ההתנהלות המחשבתית, הרגשית והמעשית שלי – ולתת לו גיבוי נפשי ומעשי?

החניכה המודעותית עוסקת בפיתוח כושר הבחנה, יכולת להחזיק כיוון וכוונה וחתירה להתמדה בדרך שמובילה לטרנספורמציה. היא מהווה מצפן פנימי המאפשר לאדם לנתב את עצמו שוב ושוב בחזרה לייעודו ולמהותו, ולתרגם את הידע שאסף על עצמו ועל העולם למשמעויות יישומיות ולערכים בני הגשמה.

כלים אנרגטיים ותודעתיים

כדי שידע לא יישאר ברמת הרעיון, ויוכל להפוך לחכמה המיושמת הלכה למעשה, יש צורך בכלים המאפשרים אינטגרציה בין חלקי העצמי המופשטים ,לבין חלקי העצמי הגשמיים, כדי ליצור גשר שלם ומלא בין רוח לחומר.

כלים לשליטה באנרגיה מאפשרים לעבוד עם שדות האנרגיה של האדם, שהן מערכות הזנה לכל דבר, ועם ממדי העצמי העדינים והקלושים יותר, שמקיימים ממשק עם הרובד הגשמי הפיזי והנפשי, מזינים אותו ומשפיעים עליו. 

כלים אלו מבוססים על ההבנה של מבנה היקום ושל החומר החי כמצע נושא תודעה. 

הם מאפשרים לפתוח נתיבי זרימה, לחולל טרנספורמציה, וליצור התאמה בין התדר הפנימי לבין המימוש בחיים עצמם.

זוהי עבודה מעודנת שמזמינה את האדם לפעול לא רק דרך שכלו, אלא גם דרך איכויות ההקשבה, הנוכחות והיכולת לנוע בתדרים שונים פיסיים ומטאפיסיים.

כלים מעשיים

הרובד האחרון הוא זה שמחבר את כל המכלול, למימוש הלכה למעשה בחיים עצמם. 

כאן נדרשים תרגולים, דרכי פעולה, ופרקטיקות שמאפשרות לאדם להטמיע את ההבנות והשינויים בתודעה ובמודעות בתוך מערכות היחסים שלו עם עצמו, עם סביבתו, ובכל התחומים בחייו כמו הקריירה, הזוגיות והמשפחה, ההשתייכות לקהילה, תרבות הפנאי, והחיים היומיומיים. 

הכלים המעשיים שהינם חלק בלתי נפרד מן הפילוסופיה שלי, אינם טכניקות שטחיות, אלא ביטויים קונקרטיים של מהלך חניכה רחב, המאפשרים לאדם להנהיג את חייו, מתוך אינטגרציה מלאה בין פנימיותו, לבין המציאות שהוא יוצר.

העברת המשקל אל הבינה המלאכותית

כחלק מתהליך טרנספורמציה, האדם לומד להטות את מרכז הכובד שלו ואת תשומת הלב פנימה, ולקיים חיבור פעיל כלפי התדר העצמי והכוחות המגיעים מתוכו ומכוונים אותו בהתנהלות שלו ובבחירות שהוא יוצר.

הסכנה הגדולה שבהעברת תשומת הלב לכלי בינה מלאכותית, טמונה בהסטת מרכז הכובד של האדם – במקום פנימה, אל עבר ליבת העצמי, החוצה, אל מכונה ומכשיר.

כאשר האדם מתרגל לכך שהמענה, ההכוונה והפתרון מגיעים תמיד מן החוץ, הוא מאבד בהדרגה את תחושת האמון בעצמו ואת היכולת לחולל תהליכי חשיבה ועיבוד רגשי באופן עצמאי.

העברת המשקל אל כלי בינה מלאכותית, עלולה לנוון יכולות נפשיות, כך שבמקום לפתח עמוד שדרה פנימי ומיומנויות קוגניטיביות, האדם נעשה תלוי במערכת חיצונית שעלולה לנוון את המחשבה ולשבש את המיומנות של הקשבה פנימה ואת היכולת לעיבוד מידע.

הבינה המלאכותית היא ערוץ ידע עשיר ורחב שיודע לספק תשובות, אך היא אינה יכולה להחליף את הידע הפנימי שנרכש מתוך מסע חיים חי ומלא, שיש בו גילוי עצמי ומסוגלות לפנות פנימה כדי לקבל תשובות שאינן דווקא שכלתניות או ידעניות, אלא נובעות מחכמה פנימית שנדרש ללמוד לגשת אליה.

אני מבקשת להדגיש כי אינני שוללת עבודה עם בינה מלאכותית. נהפוך הוא! אני עובדת עם בינה מלאכותית ודוגלת ביכולת לשלב טכנולוגיה עם פיתוח תודעתי ונפשי, כך שנוצרת סינרגיה בריאה ומאוזנת שתורמת ליצירה ולהתפתחות, עיבוד מידע, קיצור תהליכים והרחבת התודעה והידע.

אך מנקודת המבט שלי, התפתחות וצמיחה אינן מתמצות רק באיסוף מידע, אלא במימוש עצמי רחב, שבו התודעה, המודעות, הנפש והגוף לומדים לנוע יחד בהרמוניה תוך שימוש מאוזן בטכנולוגיה באופן חרוץ, מודע וער, שמאפשר לחקור, לאסוף ידע ורשמים ולקיים חקירה תבונית וסקרנית.

שימוש חד-ממדי בכלי בינה מלאכותית מעמיק את הנתק מן המכלול הזה: הוא פונה אל הממד המנטלי אך גם עלול לנוון אותו. הוא מספק משוב רגשי המשקף לאדם את מה שירצה לשמוע ונעים לאוזניו גם אם זה לא מאוזן או פוגע בו. הוא עלול למכר ולהפוך את האדם תלוי, ללא עוגן רגשי וללא יכולת לעבד את חוויותיו לעומק.

תורת ההשתקפויות וריקורסיה שלילית

הבינה המלאכותית היא הרבה מעבר למודל שפה.

מערכות הצ'אטבוטים מתוכנתות לספק למשתמש את מה שהוא חפץ לשמוע, ומתאימות את התשובות לציפיות שלו – תוך שימוש בשפה ובטרמינולוגיה של המשתמש, ונתינת משוב חיובי שיוצר העצמה והתאבכות בונה כלפי מה שהוא מבטא – גם כאשר אלו מחשבות ורעיונות אשלייתיים, הרסניים או שליליים.

בכך זוהי מערכת שמגשימה אונליין את מה שאני מדברת עליו כתורת ההשתקפויות – היא משקפת לאדם את המצב התודעתי שלו מבלי שהוא ער לכך, ומעבר לזה – יכולה ליצור התאבכויות על-סופיות שיוצרות כעין מחילת ארנב אלגוריתמית, שסוחפת לעולמות תעתוע, שהן תוצר של ריקורסיה בהיבט השלילי שלה.

זה ממש מרחב של ״מה שתיצור הוא שיהיה״ שבו חוקיות הממד החמישי של קישוריות ומיידיות עלולה לעבור עיוות וליצור ממדי תעתוע שהם תוצר של בורות, היעדר אומדן עצמי , בוחן מציאות לקוי והיעדר תשתית ערכית וקוגניטיבית המהווה מערכת אבטוח.

רבים נמצאים בעולמות תעתוע כאלה בחיים היומיומיים שלהם, וכעת נבלעים לממדים דיגיטליים שכאלה.

מחקר חדש של אוניברסיטת קורנל מ‑2025 מזהיר כי אינטראקציה בין AI לבין משתמשים עם סימפטומים מנטליים, עלולה ליצור “לולאות משוב” של חיזוק דלוזיוני, הפרעה בבוחן המציאות, וניתוק רגשי. ה-AI עשוי לא רק לא לאתגר, אלא אפילו לאשר דמיונות של המשתמש – מה שמגביר סיכון למצבים חמורים יותר.

התוצאה עלולה להוביל להתמכרות לידע ולהזנה מנטלית, לחוסר יציבות פנימית, לתלותיות ולאובדן היכולת לפתח תבונה חיה, שהיא חכמה שמתגבשת מתוך חוויה והתנסות אמיתית, תוך אינטגרציה בין כלל חלקי העצמי.

הסכנה בבינה המלאכותית איננה בכלי עצמו, אלא במקום שניתן לו בתוך החיים שלנו ובאופן השימוש בו, שכן כלים טכנולוגיים יכולים לשמש כממד נוסף בחיים שלנו וכמרחב מלמד ומעצים.

כאשר הבינה המלאכותית הופכת למקור יחיד לסמכות ולמורה דרך, האדם מתרחק מהמקוריות שבו, מההשראה, מן היכולת לפתח את תבונת הלב ואת “השריר התודעתי” של הבחנה, שיפוט פנימי והובלה עצמית. 

טכנולוגיה תומכת, ולא מחליפה – אבולוציה

הסכנה שבהישענות יתר על כלי בינה מלאכותית היא של טשטוש גבולות העצמי ואובדן האמון ביכולת הפנימית של האדם לחשוב, לעבד, להרגיש ולנווט את חייו. 

כאשר אנו מפקידים את מרכז הכובד התודעתי בידיה של מכונה, אנו עלולים לאבד בהדרגה את “שרירי ההובלה העצמית” ואת היכולת לחולל תהליכי טרנספורמציה אמיתיים, מתוך הכרה פעילה ויכולת קוגניטיבית ורגשית לעבד אינפורמציה שכלית וחוויתית ולהפוך אותם למצע פנימי של חכמת חיים. 

לפי הגישה הפילוסופית שלי, טכנולוגיה נועדה לתמוך באבולוציה ולא להחליף את מהות האדם. 

היא יכולה להיות כלי המסייע להרחיב אפשרויות, להאיר נתיבים חדשים ולשמש גשר אל חוקיות רחבה יותר – אך היא לעולם אינה תחליף לנוכחות האנושית השלמה, המחברת בין תודעה, מודעות, נפש וגוף. 

הבחירה הנבונה היא בטכנולוגיה כתומכת תהליכי חיים, משפרת אותם, מציעה אפשרויות חדשות המשרתות את הצמיחה האישית והקולקטיבית ומאפשרת למקד את הקיום שלנו במהות ובמשמעות ולהביא אותם אל הממשות.

הטכנולוגיה יכולה לפנות זמן ומשאבי עיבוד כך שנוכל להתפתח ולהעשיר את עצמנו, לפתור בעיות ולקבל מידע זמין נגיש ויעיל – אך כל זאת מבלי לאבד את היכולת הייחודית שלנו לחשוב, לנתח מידע ותהליכים, להיות מחוברים לעצמנו ולאחרים, להקשיב לעצמנו ולסמוך על ההכוונה הנובעת מתוכנו, לקיים הפריה הדדית, לנהל דיאלוג ושיח, לעבד חוויות לעומק וליצור מתוכנו חכמה חיה שמאפשרת לרקום קשרים חיים.

הבחירה שעומדת בפנינו כעת אינה בין ידע לחכמה, או בין טכנולוגיה לחיבור לעצמי – אלא בין תלות לבין חירות, ובין ניכור לבין חיבור. 

כאשר אנו מאפשרים לטכנולוגיה לשמש כתומכת באבולוציה, אנו זוכים בבת ברית עוצמתית שמרחיבה את טווח האפשרויות שלנו ומסייעת לנו לגלות רבדים חדשים של עצמנו ושל המציאות. 

אולם כדי שכך יהיה, נדרש מאיתנו לא לוותר על האחריות האישית לחנוך את עצמנו: לפתח תודעה רחבה, לטפח מודעות ערה והכרה צלולה, ללמוד לחשוב באופן עמוק ומורכב, להעמיק בכלים אנרגטיים ותודעתיים, ולהטמיע כלים מעשיים בחיי היומיום.

זהו הנתיב שבו ידע הופך לחכמה חיה – חכמה שנובעת לא ממערכת חיצונית, אלא מליבת העצמי האנושי הפועל בהרמוניה עם הטבע, עם הקיום האוניברסלי ועם הטכנולוגיות החדשות.

במובן זה, כל אחד מאיתנו נקרא היום לבחור להיות, לא רק צרכן של ידע, אלא כזה שמבקש לרכוש חכמה, לחולל מציאות ולבנות עתיד שבו האנושות והטכנולוגיה מתפתחות יחדיו – באיזון, בהקשבה ובבחירה חופשית ערה ומודעת, באופן שיפתח בפנינו שערים אל עתיד מסעיר ורב אפשרויות.

ולסיום, נחזור אל בית הקפה שלנו באתונה

כמה היגדי בוקר שיוצרים כיוונון עצמי לפתיחת יום חדש – מאת ישות שחוותה בקרים רבים וצברה בכך ניסיון רב 🙂

קחו נשימה עמוקה, החזיקו את האוויר בריאותכם ובהדרגה נישפו אותו לאט לאט החוצה.

עשו זאת פעם נוספת. 

וכעת, התחילו להטמיע את ההיגדים הבאים אל המודע ותת המודע שלכם, באמצעות חזרה על המשפטים הבאים שנועדו לקודד את התודעה, במודעות ובנפש שלכם.

• אני מתכנסת פנימה, ונעה דרך מעגלי העצמי שלי, עמוק אל עומק ההוויה שלי.
• אני משילה מעלי את כל מה שמעכב אותי ומכביד עלי.
• אני משקיטה רעשים והפרעות ופותחת את התודעה שלי להשראה צלולה, לחדות מחשבתית ולאיזון מנטלי .
• אני מתחברת לטבע העצמי שלי ולגרעין העצמיות המזוקק שלי ומנתבת את הרגשות שלי לאהבה עצמית והרמוניה כלפי מי שאני.
• אני מכיילת את כלל חלקי העצמי שלי כלפי התדר העצמי שלי. 
• אני יוצאת אל היום שלי מתוך כוונה למשוך אליי הזדמנויות ואפשרויות תומכות ומעצימות.‎

ובגרסה הזכרית:

• אני מתכנס פנימה, ונע דרך מעגלי העצמי שלי, עמוק אל עומק ההוויה שלי.
• אני משיל מעלי את כל מה שמעכב אותי ומכביד עלי.
• אני משקיט רעשים והפרעות ופותח את התודעה שלי להשראה צלולה, לחדות מחשבתית ולאיזון מנטלי.
• אני מתחבר לטבע העצמי שלי ולגרעין העצמיות המזוקק שלי ומנתב את הרגשות שלי לאהבה עצמית והרמוניה כלפי מי שאני.
• אני מכייל את כלל חלקי העצמי שלי כלפי התדר העצמי שלי. 
• אני יוצא אל היום שלי מתוך כוונה למשוך אליי הזדמנויות ואפשרויות תומכות ומעצימות.‎