טיבה של חברה אנושית, שהיא מרובדת, משמע מורכבת משכבות רבות היוצרות תמהיל הטרוגני, שנועד לבטא מרקם אנושי/חברתי בריא והרמוני. זהו מרקם חברתי מרובה תפקודים, שניתן לראותו כגוף אחד, שלו חלקים שונים ומגוונים, ״גבוהים ורוחניים״ לצד ״נמוכים ומעשיים״.
אפשר להתבונן על המבנה הזה כעל מעין פירמידה שראשה מורכב מאנשים שהם ה-״אליטה״, משמע מייצגים את הגרסה הטובה ביותר שלנו כאנושות וכתרבות. אנשים אלה מקדימים את זמנם ברמת השקפת העולם והחזון ובכך, מהווים הנהגה המראה את הדרך, מבטיחה שלא תהיה קפיאה על השמרים או יתרחש אובדן דרך, ומאפשרת שגשוג וצמיחה.
לאורך ההיסטוריה, היתה זו האליטה שהבטיחה את ההתפתחות ואת האבולוציה של התרבות האנושית ואת ההתעלות של הרוח על החומר, זאת באמצעות תשתית ערכית ורעיונית שאפשרה לחיות חיים מלאי מעוף, השראה, והינם בעלי מהות ומשמעות.
לשם הדוגמא, ביוון העתיקה הפילוסופים והוגי הדעות היו שכבת האליטה, שיצרה את ההגות ואת הבסיס לדמוקרטיה שכל העם יכול היה ליהנות ממנה בהמשך. תנועת הנאורות, שהתקיימה באירופה יצרה תשתית אינטלקטואלית, שביססה עקרונות מוסר, אסתטיקה וידע עליהם אנו נסמכים עד לעצם היום הזה. מנהיגי התנועה ראו בעצמם אליטה אמיצה של אינטלקטואלים המובילים את העולם לעבר קידמה מתוך תקופה ארוכה של חוסר רציונליות, חוסר בגרות ועריצות, שהחלה בתקופת ימי הביניים, שאותה כינו העת החשוכה.
ישנן דוגמאות רבות נוספות הקיימות לאורך כל דברי ימי הציוויליזציה האנושית, המעידות על כך שהפילוסופים, אנשי התרבות, המדע והרוח, שהעמיקו אל נבכי הישות האנושית בשלל תחומים ואסכולות, הניחו תשתית של ידע, ערכים ומוסר שהאנושות נהנית ממנה ונסמכת עליה, עד עצם היום הזה.
בתוך התמהיל החברתי אותו אני מתארת, האליטה מורכבת ממעטים, ואילו רוב הציבור מהווה את שכבות הפירמידה הרחבות יותר. אל נא תטעו – אין כאן שווים יותר או פחות, אלא ישנה חלוקת תפקידים טבעית בתוך כל מבנה חברתי, שנועדה לאפשר את המשך קיומה של החברה ולהבטיח כי היא לא תשקע אל תהום הנשייה של מציאות הישרדותית, יצרית ונטולת משמעות.
הפוטנציאל האנושי הינו רחב עד מאוד. הטבע האנושי מרובד ויש בו עילאיות, נשגבות, מאור פנים, אחדותיות, אהבה וחסד, לצד יצרים אפלים, אכזריות, בורות, שנאת חינם ושרירותיות.
מתי המעט, המהווים את ה״אליטה״, נועדו להוות מנהיגים העומדים בראש ופועלים מתוך ראיית הכלל באופן בלתי-אישי ונטול אינטרסים.
תפקידה של האליטה הינו להשרות השראה המעודדת כל אחד ואחת להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמו, הן כפרטים והן כחברה, להעצים את הצד המואר, הנאור והנשגב ולאפשר לו לבוא לכדי ביטוי בחיי היומיום ולצד זאת להתריע על הצד האפל והיצרי ולמנוע ממנו לבלום את הצמיחה והשגשוג.
חשוב להבחין בין המנהיגות שמייצגת האליטה עליה אני מדברת, לבין ההשפעה של פוליטיקאים, בעלי הון, אנשי דת וידוענים, שאינם מנהיגים המייצגים אליטה, אלא אנשים שצברו כוח פוליטי, כלכלי או תקשורתי, מקבלים במה רחבה באמצעי התקשורת השונים ולרוב אינם מייצגים רוחב יריעה תודעתי, חדשנות תפישתית, או סף ערכי ומוסרי גבוה ומתקדם.
למרבית הצער, רבים מגיבורי התרבות, הפוליטיקאים והמשפיענים השונים, לא מקיימים אחריות כלפי השפעתם וגם לרוב לא מייצגים את תועלת הציבור, אלא עסוקים בלקדם את עצמם ואת האינטרסים המידיים שלהם, כך שבמקום לתרום לחברה בה הם חיים ולהוות מראה מקום ליושרה, חזון ארוך טווח, חיבור לעצמי אותנטי, לערכים ועומק, הם עסוקים בלרצות את הציבור, להנמיך את עצמם בהתאם לנורמות הרווחות ולזגזג בהתאם לתודעת רייטינג ולדרישות העולות מן ההמון.
חשוב לי להדגיש, כי כאשר מדברים על ״מנהיגות״, יש להבחין בין פוליטיקאים שההובלה שלהם משקפת אינטרסים פוליטיים, אילוצים, אג׳נדה, פשרה, ופעמים רבות תמרונים שאין בהם מאור פנים, לבין הנהגה אמיתית, החפה מאינטרסים וחבריה הם הוכחות היתכנות לחזון ולערכים שהם מייצגים.
כיום אנו עדים למצב שבו תהליכי קבלת ההחלטות ועיצוב דעת הקהל והמגמות בחברה, ניזונים מריצוי הציבור באופן פופוליסטי, ואינם נעשים בכובד ראש על ידי הנהגה המתווה דרך ראויה ונאורה, גם אם לא פופולארית.
בכך אנו נעים במעגל סגור של בורות, שטחיות, שמרנות, היעדר משמעות וריקנות פנימית, המעצימים קונצנזוס המבוסס על מכנה משותף נמוך, סולמות ערכים מסולפים ועדריות.
החברה הישראלית נתונה לאורך זמן להשפעה של גורמים הרסניים המכלים אותה מבפנים.
גורמים אלו מעצימים את שיח הזהויות המפלג והמפריד, יוצרים דה-לגיטימציה של מה שנחשב ל״אליטה״ ובכך, משתיקים ובולמים את האפשרות להתפקחות קולקטיבית, לחשיבה מקורית ועצמאית, ולבחינה מתמדת של בחירות, תוצאות והשלכות, מתוך אחריות אישית וקולקטיבית.
היום יותר מאי פעם, לשכבה המהווה ״אליטה״ תפקיד אקוטי בעיצוב עתידנו.
חשוב שננער מעלינו את הדעות הקדומות ואת שטיפת המוח, ונכיר בכך כי אליטה אינה מילה גסה, אלא מייצגת את נחיצותה של מנהיגות רוחנית, תודעתית, רעיונית וערכית, שחבריה מהווים את המצפן של החברה ומזינים את כלל חבריה בחזון, מהות, משמעות וערכים, ומביאים אל כלל הציבור השקפות חדשות, יצירתיות, פריצה מתמדת של תקרת הזכוכית ואבולוציה של התודעה, תפישת העולם ואורחות החיים.
״אליטה״, מעצם מהותה, נועדה לייצג תפישת עולם ואורח חיים שאינו נפוץ או רווח, אך אין הדבר מצביע על ניתוק או הסתגרות במגדל השן, אלא על היכולת לקיים טוהר ותפישת עולם מרחיקת ראות, המתבוננת על המציאות מתוך פרספקטיבה רחבה ועומק תבוני ורגשי.
ה״אליטה״ אינה קשורה לשיח הזהויות המופץ חדשות לבקרים על-ידי בעלי אינטרס. היא מגוונת, הטרוגנית וחבריה באים מכלל שכבות האוכלוסייה. היא מורכבת מהוגי דעות, סופרים, מדענים, אמנים, מנהיגים רוחניים וחברתיים ועוד, המזרימים אל החברה את ה״חמצן״ החיוני לקיומה – ו״חמצן״ זה, הינו רעיונות וערכים, המשפיעים על תפישת העולם הקולקטיבית ומעצבים את המציאות.
כאמור, בתקופה בה אנו חיים, השכבה המובילה, אותה תיארתי, כמעט ואינה נוכחת וקולה כמעט ואינו נשמע, עקב דה-לגיטימציה מתמשכת, הוקעה, זלזול והכפשה.
זהו מצב אבסורדי של פגיעה וחבלה עצמית, המתקיים בחברה ובתרבות שלנו, לאורך שנים. מצב שבו פוליטיקאים ובעלי אינטרס שחקו את האליטה ולמעשה מוטטו את ראש הפירמידה, אותה תיארתי בתחילת דבריי.
הדעה הקדומה והמוטה על ה-״אליטה״, מובילה לכך שהציבור אינו קשוב לקולה של האליטה המתריעה על הסכנה הפנימית בה אנו מצויים ומבקשת לעורר את הציבור להתפקח ולצאת מן המעגל הסגור. בכך, בהיעדר אליטה, היוצרת מראה מקום גבוה אליו ניתן לציבור לשאוף, אנו מתנהלים במסלול של אובדן דרך וכילוי עצמי.
אני מתבוננת בדאגה גדולה על המגמות הממוטטות את התשתית הערכית עליה מבוסס חזון ההקמה של מדינת ישראל, על כך שבחסות משבר הקורונה נוצרת לגיטימציה של אופייני התנהלות נמהרים הפוגעים בחירות הפרט, על הנהירה העדרית אחר הציוויים וההחלטות ללא כל חשיבה עצמאית, תוך פסילה של אפשרות לדיאלוג וסיעור מחשבתי, שיש בו מגוון ייצוגים ודעות ועל העצמת הקיטוב, הפילוג, הפחד, האנוכיות וההישרדות.
אם רצוננו לצמוח כחברה, על הציבור לשמור מכל משמר על קיומה של האליטה אותה תיארתי להגן עליה, להוקיר את קיומה ולוודא כי תמשיך לפעול כמצפן קולקטיבי ולהשמיע את קולה, שהינו קול של חזון תבוני, קידמה, נאורות וערכים, וזאת גם אם קול זה מעורר חוסר נוחות, אנטגוניזם ומעודד חשבון נפש, בחינה עצמית מתמדת ויציאה מאזור הנוחות.
