מאמרים

המציאות ההרסנית שישראל ועזה חוות אינה גזירת גורל, אלא תוצר של השחתה תודעתית ארוכת שנים – והיא יכולה להשתנות באמצעות שינוי תודעתי וחיבור לערכים אוניברסליים

על פילוסופיה, פיזיקה ותודעה ומעבר מחיכוך והתנגדות להולכה ויצירה, על יכולת לבטא עוצמה כדרך חיים המובילה אל מעבר לתקרת הזכוכית ואל נתיב של מימוש מועצם

הבנת חוק האחד ועיקרון הרצף, היא מפתח להבנת תהליכים אישיים, וגם תהליכים ומגמות תרבותיות קולקטיביות, המאפיינים את תקופת המעבר הגדול שבה אנחנו מצויים

בעולם שנוטה לקבעון וסטגנציה, כדי לשרת את הטבע הקוסמי של האדם, שתכליתו גילוי עצמי והתפתחות, ישנם עקרונות מובנים ומוגדרים, שיש ללמוד אותם, להתנסות בהם ולצבור בהם מיומנות

על הנטייה לדמיין את התרחיש הגרוע ביותר, שקשורה להטיית השליליות המובנית במוח האנושי, והיכולת לפתוח מסלולים עצביים נוספים וחיוביים שיאפשרו הזדמנויות ופוטנציאלים חדשים

תרבות הפופוליזם יוצרת יישור-קו עם נורמות תרבותיות שמכתיבות מה נחשב ראוי, מקובל, מוצדק ובעל ערך, על ידי מוסכמות שרחוקות מלקדם את האנושות לעבר עתיד בר-קיימה

היכולת הנפשית להכיל תהליכים בממד ההתהוות לפני ההוצאה שלהם מן הכוח אל הפועל, דורשת סבלנות וראייה אסטרטגית, שתופשת את האדם ככלי המגשים, גשר בין חזון למימוש

סיפור קטן על שיחה אקראית שהפכה מדיאלוג למונולוג והעלתה בי הרהור מעניין – עד כמה אנשים באמת מוכנים להקשיב לאחר, לצאת מתיבת התהודה האישית ולפתוח את עצמם לרעיונות חדשים?

בתוך סביבת המציאות שבה אנחנו מצויים, אוריינות דיגיטלית אינה מספיקה. נדרש לפתח יכולות תודעתיות ונפשיות ומיומנויות התמודדות עם סביבת מציאות חדשה מתוך חוסן תודעתי ורגשי

התודעה שלנו היא כעין בריכה שאליה מוזרמות המחשבות, התפישות, הידע, הזכרונות – כל אלו זורמים ונשפכים ממנה אל כל היבט בחיינו, ומשפיעים עליהם. אבל מה קורה כשיש זיהום בבריכת התודעה?

לכל תרבות וחברה יש מערכת של עקרונות ומוסכמות שנובעות מתפישת עולם או מצורך ארגוני, אך מעל לכל אלו קיימת מערכת חוקים אוניברסלית מוגדרת, המהווה מסגרת ערכית חיונית לקיום הרמוני

הארה טרנספורמטיבית היא תהליך יומיומי המתחיל בהכרה כי האנושיות היא כלי תיווך של אינטליגנציה תבונית אל גוף של חומר חי נושא תודעה, לטובת גילוי עצמי בעולם של ממשות, חומר וכבידה

הבחירה החופשית נועדה לאפשר התפתחות לשלב אבולוציוני חדש, שבו מתקיימת ערות לאחריות האישית והקולקטיבית על המציאות – הכל צפוי וגלוי והרשות נתונה לחולל, ליצור ולשקף את האלוהיות בגשמיות

צורת התנהלות רווחת בישראל ובעולם, שיש בה כשל לוגי, מכיוון שבתוך דיון או ויכוח משיבים לטיעון או לקביעה באמצעות פסילת הדובר, וללא התייחסות עניינית לגוף הטענה או הקביעה עצמה

מצמרר לדון ביציאת מצרים ובמעבר מעבדות לחרות, בתקופה שבה אנחנו שבויים ונתונים תחת שליטה תודעתית שלא מאפשרת ליצור בוחן מציאות צלול ואומדן שרואה סיבות, תוצאות והשלכות ומשפיע על המציאות

כאשר אנחנו מבקשים להתפתח, חשוב שנאמץ כהנחת מוצא, כי אנחנו רואים ותופשים רק את מה שנמצא בתחום של החושים הגשמיים והקטלוג המנטלי שלנו, ומעבר לכך יש עוד המון לחקור ולגלות

חוויה של התפרקות ההזדהות עם הגדרה מסוימת לטובת הזדהות עם הגדרה חדשה, או תובנה פתאומית, שמשנה באופן יסודי את תפישת המציאות ופותחת לפרספקטיבה חדשה שמשנה את האדם ואת התנהלותו