מימוש מועצם מתאר מצב התפתחותי שבו האדם מתנהל בהתאם לרצון הפעיל ומשאלת הלב הנובעים מגרעין העצמי המזוקק, ובכך יוצר מסע חיים של גילוי עצמי ומימוש שהוא מעבר לתקרת הזכוכית הידועה והמוכרת.

זוהי תנועה בתהליך על-סופי של גילוי ומימוש של פוטנציאל מורחב, שבו הצמיחה וההתפתחות חושפים ומגלים עוד ועוד חלקי עצמי ופוטנציאלים שמבקשים לבוא לידי ביטוי ולהתגשם במציאות החיים.

מהו מימוש עצמי ומה ההבדל בינו לבין מימוש מועצם?

מימוש עצמי – מתאר את היכולת של האדם לממש את היכולות, הכישרונות והפוטנציאל שטמון בו, באופן שיביא לתחושת סיפוק ורווחה נפשית ופיסית, העולה בקנה אחד עם המוסכמות והנורמות התרבותיות המגדירות את היכולת להגשמה וביטוי עצמי.

מימוש מועצם – מתאר מצב מתקדם יותר, שבו כלל חלקי העצמי פועלים באופן אחדותי לגילוי ומימוש של פוטנציאל מורחב, בתהליך דינמי ועל-סופי, שבו הצמיחה וההתפתחות חושפים ומגלים עוד ועוד חלקי עצמי ופוטנציאלים שמבקשים לבוא לידי ביטוי ולהתגשם במציאות החיים.

במימוש מועצם מתקיים מצב מתמיד של תנועה מאזור נוחות לאזור התפתחות ומוכנות לערער מצב קיים כדי לנבוע ממנו אל אפשרויות חדשות, בספירלת התפתחות שאין עליה תקרת זכוכית, מתוך מחויבות לממש את הרצון והתכלית של הקיום הגשמי – שהוא תהליך של גילוי עצמי והתפתחות.

זהו מצב שבו האדם מכיר בייחודיותו ומבטא תהליכי חיים דינמיים שיש בהם שירות של הרצון החופשי האותנטי הנובע מגרעין העצמי, מכיר בהיותו חלק בלתי נפרד מן המכלול בו הוא טמון, שזור בו, משפיע ומושפע ממנו, ובכך מתפתח על מנת לפתח ומתעצם על מנת להעצים.

במימוש מועצם האדם מקיים רצפי בחירות שהן בעד העצמי, ובעד היכולת שלו לבוא לידי ביטוי באופן מלא ורציף, על פני האדמה – ולתת לחלק התודעתי והמופשט שבו משמעויות יישומיות שנוגעות להלכות אדם.

בכך מימוש מועצם מבטא את היכולת של האדם לבוא לידי ביטוי על פי עיקרון המקור שמוביל אל העידן ההיוני – "לראות את הקיים, לנבוע מיש, להתמיד ולהתחדש".