תקופת המעבר הגדול משנה את פניה של האנושות לבלי הכר.

זוהי תקופה על ציר הזמן של ההיסטוריה האנושית, המשקפת תנועה משמעותית עד מאד בכדור הארץ, מכיוון שהיא מייצגת את הצורך לערער את המצב הקיים, את כל המוכר והידוע, לטובת היכולת של האנושות לפוגג את תקרת הזכוכית, להתפקח ממערכות האמונה הקיימות והנורמות המקובלות, ולהתעורר למשמעויות חדשות שלא היו גלויות עד כה ומתוך כך לתפוש את המציאות, את הזהות העצמית ואת הזהות הקולקטיבית באופן חדש.

המעבר הגדול מתאפיין בחוסר יציבות, ובמציאות שבה אירוע רודף אירוע בתנועה דינאמית שתכליתה לערער את המסגרות המוכרות והמקובעות. השינויים המהירים מפרים את הקבעונות ויוצרים שינוי עומק בתפישת הזהות העצמית, הזהות הקולקטיבית כאנושות, ותפישת מהותם של החיים כאן על פני האדמה.

במהלך המעבר הגדול, האנושות נדחפת בעוצמה להשתנות, להפר קבעונות, להתפקח מדעות קדומות, מנורמות מסולפות ומסגנון חיים שהינו תוצר של מערכות אמונה ומוסכמות קולקטיביות שרבות מהן הופכות בהדרגה לבלתי רלוונטיות. בהדרגה מתפתחות בעולם ארץ תפישות עולם חדשות, המציעות חלופות לאורח החיים הקיים ודוחפות את האנושות אל עבר סף אבולוציוני חדש בתולדותיה – העידן ההיוני.