על החוף של מיקונוס מצאתי את עצמי מתבוננת בפער שבין הטבע הפראי לבין התרבות האנושית שמתרחקת מהעצמי האותנטי, בסוג של הדוניזם מודרני שמתוגבר על ידי הרשתות החברתיות
על החוף של מיקונוס מצאתי את עצמי מתבוננת בפער שבין הטבע הפראי לבין התרבות האנושית שמתרחקת מהעצמי האותנטי, בסוג של הדוניזם מודרני שמתוגבר על ידי הרשתות החברתיות
הבינה המלאכותית טומנת בחובה הזדמנויות מסעירות לאדם ולחברה האנושית, אך בצידן גם לא מעט סכנות. על שימוש נבון בכלי ה-AI, והחשיבות של טרנספורמציה ומעבר מידע לחכמה
על האקרופוליס שמייצג את הפוטנציאל המיטבי של החברה האנושית שיש בו תקווה ונאורות, אחווה ושגשוג, ורוחה של אתנה השורה בו ומגלמת ארכיטיפ עמוק של נשיות תודעתית-יוצרת
המציאות ההרסנית שישראל ועזה חוות אינה גזירת גורל, אלא תוצר של השחתה תודעתית ארוכת שנים – והיא יכולה להשתנות באמצעות שינוי תודעתי וחיבור לערכים אוניברסליים
בעולם שנוטה לקבעון וסטגנציה, כדי לשרת את הטבע הקוסמי של האדם, שתכליתו גילוי עצמי והתפתחות, ישנם עקרונות מובנים ומוגדרים, שיש ללמוד אותם, להתנסות בהם ולצבור בהם מיומנות
על הנטייה לדמיין את התרחיש הגרוע ביותר, שקשורה להטיית השליליות המובנית במוח האנושי, והיכולת לפתוח מסלולים עצביים נוספים וחיוביים שיאפשרו הזדמנויות ופוטנציאלים חדשים
תרבות הפופוליזם יוצרת יישור-קו עם נורמות תרבותיות שמכתיבות מה נחשב ראוי, מקובל, מוצדק ובעל ערך, על ידי מוסכמות שרחוקות מלקדם את האנושות לעבר עתיד בר-קיימה
היכולת הנפשית להכיל תהליכים בממד ההתהוות לפני ההוצאה שלהם מן הכוח אל הפועל, דורשת סבלנות וראייה אסטרטגית, שתופשת את האדם ככלי המגשים, גשר בין חזון למימוש
סיפור קטן על שיחה אקראית שהפכה מדיאלוג למונולוג והעלתה בי הרהור מעניין – עד כמה אנשים באמת מוכנים להקשיב לאחר, לצאת מתיבת התהודה האישית ולפתוח את עצמם לרעיונות חדשים?
בתוך סביבת המציאות שבה אנחנו מצויים, אוריינות דיגיטלית אינה מספיקה. נדרש לפתח יכולות תודעתיות ונפשיות ומיומנויות התמודדות עם סביבת מציאות חדשה מתוך חוסן תודעתי ורגשי
חריצות אמיתית נובעת מחיבור לחזון אישי ומשמעות פנימית שיוצרת משמעת עצמית ותנועה מתמשכת, שמכבדת את מקצב החיים, נעה בתוכו מתוך הקשבה, ערות ושמירה על הכיוון והכוונה לאורך זמן
התודעה שלנו היא כעין בריכה שאליה מוזרמות המחשבות, התפישות, הידע, הזכרונות – כל אלו זורמים ונשפכים ממנה אל כל היבט בחיינו, ומשפיעים עליהם. אבל מה קורה כשיש זיהום בבריכת התודעה?
כאשר אמצעי תקשורת מצויים בידיים של אלה שיש להם רק יכולת כספית וחומרית, ללא יכולת מוסרית ותודעתית – נוצר מצב שבו כסף קונה את היכולת לעצב את המציאות ככל העולה על הדעת
מערכות הבלימה, ההסתרה וההפרדה מרחיקות מהעצמי האותנטי והופכות את החיים למאבק פנימי מתמיד שמעביר את המשקל אל החוץ, אל התדמית החיצונית ואל מה האחר או הסביבה תחשוב
לכל תרבות וחברה יש מערכת של עקרונות ומוסכמות שנובעות מתפישת עולם או מצורך ארגוני, אך מעל לכל אלו קיימת מערכת חוקים אוניברסלית מוגדרת, המהווה מסגרת ערכית חיונית לקיום הרמוני
האם אתם בתהליך טרנספורמציה, התפתחות וצמיחה חיובית או שתהליך "ההתפתחות האישית" שלכם עוסק בהתמכרות לעיסוק בעצמי והתבוססות בתוכו, באופן שמעצים את האגו הנפרד והחסר?
הארה טרנספורמטיבית היא תהליך יומיומי המתחיל בהכרה כי האנושיות היא כלי תיווך של אינטליגנציה תבונית אל גוף של חומר חי נושא תודעה, לטובת גילוי עצמי בעולם של ממשות, חומר וכבידה
הבחירה החופשית נועדה לאפשר התפתחות לשלב אבולוציוני חדש, שבו מתקיימת ערות לאחריות האישית והקולקטיבית על המציאות – הכל צפוי וגלוי והרשות נתונה לחולל, ליצור ולשקף את האלוהיות בגשמיות
צורת התנהלות רווחת בישראל ובעולם, שיש בה כשל לוגי, מכיוון שבתוך דיון או ויכוח משיבים לטיעון או לקביעה באמצעות פסילת הדובר, וללא התייחסות עניינית לגוף הטענה או הקביעה עצמה
