מי משתמש במי?
תאריך כתיבה: 2.10.21
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter

 

על השפעת הרשתות החברתיות
וכמה המלצות קריאה

 

השבוע כולם דיברו על הקריסה של פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ ועל השעות בהן הרשתות החברתיות הללו דממו.

 

בעיני, היתה זו הזדמנות מופלאה, בעבור רבים, להבין עד כמה הרשתות החברתיות יוצרות הסחת דעת וגזילה של משאבי זמן ונפש.

 

ההתמכרות האנושית לזרם הבלתי פוסק של מידע, אותו מביאות הרשתות החברתיות, יוצרת רעש רקע מתמיד, גודש מנטאלי ורגשי, שלא משאיר באמת מקום לתקשורת אינטימית שבין האדם לבין עצמו ובינו לבין לסביבה הקרובה שלו.

 

השעות הללו, בהן הרשתות קרסו ולא התאפשרה גישה אליהן, היו שעות של שקט.

 

השקט הזה יכול היה לאיים, לחשוף את הריקנות והבדידות, או לחלופין ליצור הפוגה המולידה צלילות ומדגישה לרגע מה באמת חשוב.

 

דממת הרשתות החברתיות אפשרה לקבל דגימה של משהו אחר, של שבירת ההרגל ההתמכרותי ויכולת ליצור בחירות אחרות ולגלות אפשרויות חדשות המצויות מעבר למילוי הצרכים האוטומטי והמיידי, אותו הרשתות החברתיות מספקות.

 

מעניין לראות שהקריסה הזו קרתה אחרי החשיפה התקשורתית על כך שחברת פייסבוק היתה מודעת להשפעה לרעה של הרשתות החברתיות אינסטגרם ופייסבוק על המרקם החברתי והפוליטי, אך בחרה להתעלם מההשלכות של המדיניות שלה, והעדיפה רווחים על פני ערכים ואחריות.

 

מתוך כתבה שפורסמה יום לפני הקריסה:

"פרנסס האוגן, לשעבר מנהלת מוצר בצוות שעסק במידע כוזב בפייסבוק, חשפה הלילה (ב') בתוכנית "60 דקות" כי היא האישה שעומדת מאחורי הדלפת המסמכים שהצביעו על כך שפייסבוק מודעת לעובדה שהאפליקציות והשירותים שלה גורמים לנזקים.

 

במהלך הראיון סיפרה האוגן על החלטתה לחשוף את ההתנהלות הפנימית של ענקית הטכנולוגיה, ואמרה שהחלה לחשוש שהחברה מתעדפת את רווחיה על פני בטיחות הציבור. "היה ניגוד אינטרסים, בין מה שהיה טוב לציבור, ומה שהיה טוב עבור פייסבוק", אמרה, "ופייסבוק העדיפה שוב ושוב את האינטרסים שלה – להרוויח עוד כסף".

 

לדבריה, המסמכים שהדליפה מראים שהחברה משקרת לציבור כשהיא טוענת שהיא פועלת בתוקף נגד הסתה, אלימות ומידע כוזב. "הגרסה הנוכחית של פייסבוק מפרקת את החברה שלנו ומעודדת אלימות אתנית ברחבי העולם", אמרה האוגן".

(קישור לכתבה המלאה).

 

בחבילת התודעה ״טכנולוגיה ואבולוציה במעבר למאה ה-21״, כתבתי על כך ״שהרשתות החברתיות פתחו פתח לדיאלוג חדש בין שונים ומגוונים מכל רחבי העולם שיש בו הזדמנות לכל אחד להשמיע את קולו, לשתף במידע וגם להשפיע.

 

השינויים הללו נתנו בידיהן של ענקיות הטכנולוגיה ושל משתמשי הקצה ברחבי העולם כלים טכנולוגיים המייצגים את תודעת הממד החמישי (קישוריות הדוקה, מיידיות של שיתוף מידע, קיצור זמן וביטול מרחק גאוגרפי ועוד), כאשר בפועל האנושות לא יצרה את ההבשלה לכך, וענקיות הטכנולוגיה לא עמדו בסף הערכי והתודעתי המבטיח כי לא יעשה שימוש לרעה בטכנולוגיה.

 

ענקיות הטכנולוגיה, השתלטו על הפיתוחים הטכנולוגיים ויצרו מונופולים העושים שימוש לרעה בסביבת המציאות החדשה (של העולם הדיגיטלי), באופן הסותר לחלוטין את הערכים והתודעה שסביבה זו נועדה לייצג…״

(קישור לחבילת התודעהטכנולוגיה ואבולוציה במעבר למאה ה-21).

 

 

מציאות פרדוקסלית של גזל משאבים

 

אנחנו חיים במציאות פרדוקסלית שבה חברות וארגונים מנצלים באופן ציני, בוטה, שרירותי ואכזרי הן משאבי טבע של כדור הארץ והן משאבים של הנפש והתודעה האנושית, מפיקים מכך רווחים כספיים אדירים (שנותנים להם עוד כוח והשפעה) ומחוללים נזק עצום אשר השלכותיו לעתיד לבוא הינן הרות אסון.

 

אני שואלת את עצמי, מתי כדאיות כלכלית תימדד לא על פי שורת הרווח, אלא על פי מידת הנזק או התועלת החברתית והסביבתית?

 

מתי הציבור יבין, כי אין זכות קיום לחברות וארגונים הפוגעים באדם ובאדמה, ומזיקים לסביבה ולתודעה?

 

רצף האירועים שנוצר, קריסת הרשתות החברתיות לצד הפרסומים ההולכים וגוברים על ההשפעה השלילית הנוצרת באמצעותם, הוא כמו חלון הזדמנות פתוח שיכול לסייע לאנשים להתפקח ולהשתחרר מן התלות במדיה הזו, ובאשליה שהיא יוצרת.

 

למה הכוונה?

 

התודעה שלכם, הנפש שלכם, הזמן שלכם – הינם משאבים יקרים מפז, אשר נתונים לניצול מתמיד על ידי ענקיות הטכנולוגיה.

 

הכניסה אל תוך העולם הווירטואלי, דורשת תשומת לב והכרה בכך כי אתם מסכנים את המשאבים האישיים שלכם ועלולים ״לזהם״ את התודעה שלכם, לערער את הנפש שלכם וכמובן לבזבז את הזמן שלכם.

 

כשאני נכנסת לרשתות החברתיות, לרוב אני חווה תחושה לא נעימה של עולם אשלייתי ומעוות, שכל תכליתו לשאוב את היוזר-משתמש הקצה, פנימה, עמוק ככל שניתן.

 

זהו עולם וירטואלי, שמלבד היותו מרחב חשוב של שיתוף מידע, אינו באמת ״אמיתי״ ואינו מייצג את החיים הרווחים. עולם זה סוחף את התודעה והחושים, ומעודד חוויה מתמדת של פחד להחמיץ, קטנות, השוואה והתמכרות לזרם מתמיד של ריגושים ודימויים.

 

האינסטגרם הוא כמו מגזין 'לייף סטייל' בלתי נגמר, שמכתיב אמות מידה ונרטיבים, המרחיקים פעמים רבות את האנשים מעצמם, מעורר בהם חוויה שהם לא מספיק טובים או עומדים בסטנדרטים (מזויפים ואשלייתיים).

 

אינני שוללת את שיתוף המידע ואת הצגת סגנון החיים האישי, אך בעיני הדבר ראוי כאשר הוא מייצג ערכים, מהות ומשמעות, ומביא אלטרנטיבות לאורח חיים התומך את האנשים, ומעצים את הסיכוי שלנו, כחברה אנושית, להתפקח מכל מה שמכלה אותנו כחברה ומכלה את כדור הארץ.

 

מה שמדהים הוא שהיוזרים-המשתמשים באינסטגרם, הם אלו שמתחזקים את הסביבה המעוותת הזו, בכך שהם מזינים אותה בעוד ועוד מידע, בעוד ועוד דימויים ויזואליים, רק כדי לקבל אהדה, אישור, תשומת לב, עוד עוקבים ועוד השפעה.

 

למה?

 

לחלק מאתנו זה מעניק תחושה של ערך, שייכות ומשמעות, ואילו לאחרים זה נטו אינטרס כלכלי…

 

הרבה מאושיות הרשתות החברתיות הינם אנשי מכירות בחנות הכל בו הגדולה של הרשתות החברתיות. רבים מן המשפיענים הללו הינם מוכרנים של מוצרים ושירותים, זבנים שהופכים למובילי דעת קהל, המכתיבים תרבות חלולה של צריכה וערכים מסולפים, שבינם לבין מהות ומשמעות המרחק רב.

 

תרבות המשפיענים, מובילי דעת הקהל והטלנטים, יוצרת סילוף עמוק שבו מי שמוביל ומנהיג, אינם כאלה שקורצו מן החומר של מנהיגות ראויה המחוברת לתודעה מפותחת וערכים, אלא אנשים שלרוב ממוקדים בקידום עצמי, תודעתם מצומצמת והנפש שלהם בוסרית.

 

חשוב להבין כי הצורך בתחושת הערך והמשמעות הינו אינטרס משותף הן של רבים מהמשתמשים ברשתות והן של כאלה שנחשבים כ״יצרני תוכן״, ״פרזנטורים, או משפיעני רשת.

 

אלו יחסי גומלין מעוותים, שבהם יצרני התוכן והמשפיעים עושים פעמים רבות שימוש ברצון לשייכות, על מנת לעודד הזדהות של עוקבים עימם ועם התדמית שהם מטפחים ומשווקים לציבור, זאת כדי לצבור אהדה, למכור לקהל העוקבים שלהם מוצרים ולקדם אינטרסים של גופים מסחריים הכרוכים באינטרס האישי שלהם.

(עוד על כך בחבילת התודעה ״על הבחירה החופשית: שייכות, ערכיות ושליטה תודעתית״)

 

 

הרשתות החברתיות כביצה טובענית

 

אני רואה את הרשתות החברתיות כמעין ביצה טובענית של תדמיות ואינטרסים שקל להיכנס אליה אבל קשה להיחלץ ממנה.

 

בביצה טובענית, אין באמת חיים אמיתיים.

 

בביצה טובענית המים עומדים ואין בהם תנועה, וכל הנכנס פנימה, שוקע ושוקע עד לחידלון.

 

אז איך מכניסים תחושת חיות למרחב שאין בו באמת חיים ותנועה? מכניסים "חיים" באופן מלאכותי ויוצרים אשליה של תנועה.

 

באינסטגרם ובפייסבוק, חדשות לבקרים נוצרת איזושהי "סערה" שמעוררת קונפליקט, דיון, וגם רגשות סוערים והתלהמות. זוהי מגמה שיוצרת באופן יזום ואף ציני, אשליה של חיים ותנועה.

 

למעשה, אלו רק עוד דרכים לעודד 'טראפיק', ליצור שיח ומעורבות ולמשוך אנשים עוד יותר פנימה, כאשר ישנם משפיעני רשת שיודעים לרכב על הגלים שהסערות הללו יוצרות, ובכך להישאר בתודעה של אנשים ולשמר כביכול תנועה ורלבנטיות.

 

כאמור, זהו ניצול של תודעה של אנשים אחרים וגזילה של משאבים נפשיים, קוגניטיביים ורגשיים, אשר יוצרת הסחת דעת מתמדת.

 

אז מה עושים?

 

השאלה הראשונה שאני ממליצה לכל אחד ואחת מכם לשאול היא:

 

❓ האם אני משתמש/ת במדיה החברתית או שהיא מפעילה אותי ומשתמשת בי, מבלי שאני שולט/ת בכך?

 

אני מתייחסת לרשתות החברתיות ככלי להפצה של מודעות ותודעה, שתכליתם לסייע לאנשים להיות ערים, מודעים, מחוברים לעצמם ובעלי כלים להתנהלות בסביבת מציאות רוויה בהשפעות.

 

אני מתייחסת לרשתות החברתיות כאל ביצה שאני נכנסת אליה בזהירות רבה, מתוך הבנה שהיא עלולה להיות טובענית ומתעתעת, ומשתמשת במדיה הזו כדי להנכיח בה אלטרנטיבה.

 

כמוני ישנם רבים שמבינים את כוחה של המדיה הזו ולכן נמצאים בה כדי להשפיע מבפנים, כי עבור רבים מאלו המחוברים לרשתות החברתיות "אם אתה לא שם – אתה לא קיים".

 

מה עוד ניתן לכם לעשות?

 

📌 לימדו להגדיר אחרי מי אתם עוקבים.

📌 לימדו לזהות היכן אתם מועצמים והיכן אתם מנוצלים.

📌 לימדו למנן את הגלישה שלכם ולהעביר משקל אל החיים שמחוץ למדיה החברתית – לחברים, לתחביבים, לממשקים אנושיים, לפעילות למען הקהילה ועוד.

📌 לימדו לזהות מתי גלישה עושה לכם תחושה לא טובה, ואז עיצרו מייד והפסיקו לגלוש!

📌 והמלצה אחרונה – לימדו לשמר על מצב שאני קוראת לו ״הכרה פעילה״. לשם כך כתבתי מדריך בארבעה חלקים.

(מצורף קישור לחלק הראשון של המדריך להכרה פעילה, בתוכו תמצאו קישור לשאר החלקים של המדריך.

 

🔹🔸🔹

שתפו והעבירו הלאה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
שיתוף ב facebook
הרשמו לניוזלטר
אני מזמינה אתכם להצטרף לניוזלטר שלי ולקבל ראשונים, המלצות קריאה, תכנים חדשים, ועדכונים נוספים​