|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
באפריל 2025, התרחשה תקלה טכנית במערכת החשמל המרכזית שגרמה להפסקת חשמל נרחבת, שהשביתה את שגרת החיים בכל חצי האי האיברי – ספרד, פורטוגל, ואף חלקים מאנדורה וצרפת.
הפסקת החשמל נמשכה כעשר שעות, והיה חשש שהיא תיצור תרחיש של משבר, אבל מה שקרה היה בדיוק להפך.
הפסקת החשמל הוציאה את האנשים מן השגרה והובילה לתרחיש מרענן ומאוד הרמוני, שבו תושבים רבים יצאו לרחובות, חילקו נרות, סייעו זה לזה, ניצלו את ההפוגה להתכנסויות חברתיות, גילו סולידריות והתמודדות מרשימה עם המצב והמחישו את כוחה של הקהילה.
האירוע עורר דיון ציבורי על חשיבות הקהילתיות וההכנה למצבי חירום, והדגיש את החוסן החברתי של האזור.
באחד הבקרים ישבתי על כורסת המחשבות שלי וקראתי על האירוע הזה בעיתון.
הסיפור הוביל אותי למחשבות על ערכה של קהילה אותנטית, שחבריה מחוברים זה לזה על פני כל הרצף שבין תודעה, ערכים, המשמעויות היישומיות שלהם וסגנון החיים היומיומי שמבטא את כל הרצף הזה הלכה למעשה.
הרמתי את ראשי, התבוננתי על קרני השמש מרצדת בין העצים וראיתי בהם קהילות וממלכות.
אני אוהבת להתבונן על עצים. זה ממלא אותי בהתפעמות ובחוויה עמוקה של הוקרה את העולם המיוחד הזה, שבו רוח וחומר שזורים זה בזה, בתצורות ביטוי מופלאות ומגוונות, המשקפות אינטליגנציה קוסמית בחומר חי, דינמי ומתפתח.
אני רואה בכל עץ ממלכה העומדת בזכות עצמה, ומחוברת לממלכות נוספות. עוד ועוד עצים וצמחים שהם חלק ממערכת אקולוגית שמתפקדת כעולם בתוך עולם, ומהווה סביבת קיום השוקקת בחיים מגוונים מאוד.
באותו הבוקר התענגתי על היופי והחיים שבהם וחשבתי עד כמה חשוב שנשכיל לחזור לטבע העצמי שלנו ולטפח מבנים קהילתיים וחברתיים שיש בהם קשרים חיים והדדיות.
המשכתי להגות במחשבותיי, כיצד היתה נראית התרבות האנושית, אילו היתה מאמצת את אופיין הפעולה של שיתופיות, הדדיות והוליסטיות, ועד כמה אנו נדרשים כציוויליזציה ללמוד מן החכמה האוניברסלית הטמונה בקיומם של העצים, ולבטא את הטבע הקוסמי הזה בהתנהלות החברתית-תרבותית שלנו.
כי הרי עץ הוא לא רק עץ – הוא הרבה מעבר לכך. הוא מיקרוקוסמוס של הקוסמוס: אורגניזם מורכב, שמהווה מערכת אקולוגית שלמה.
למעשה, עצים משקפים את החוקיות הקוסמית שבה הכל שזור בכל, ברשת של קשרים-חיים והדדיות.
חוקיות שבה כל חלק אינדיבידואלי, הוא מרכיב במערכת שלמה הפועלת כמערכת מקיימת חיים, מאפשרת חיים וחוסה על מכלול הקשרים החיים המתקיימים בתוכה ומרכיבים אותה.
מנקודת המבט שלי, עץ איננו רק עץ, אלא ביטוי גשמי וחי של תודעת המקור שחיה ומגולמת בתוך תצורות חיים רבות, שונות מגוונות המתקיימות בעולמנו – המרכיבות יחדיו שלם הגדול מסך חלקיו.
כל עץ מהווה ממלכה בפני עצמה – שער למפגש בין שכבות רבות של מציאות ושל ביטויי חיים המתקיימים כולם כחלק מן המכלול שהעץ מהווה, ומן המערכת הרחבה שהעץ הוא חלק בלתי נפרד ממנה.
הפרספקטיבה הזו פותחת צוהר לתפיסה רחבה שבה כל מערכת אקולוגית מתקיימת כחלק ממארג של קשרים-חיים, ריקמה של חומר חי נושא תודעה, שהיא חלק מן המערכת האדירה שכולנו חלק ממנה.
מנקודת מבטי העצים אינם רק משאב, או גוף אורגני של חומר דינמי, אלא שותפים אינטליגנטיים למסע האבולוציוני של האנושות על פני האדמה.
נסו להסתכל על האנושות באופן הזה: נסו להתבונן על הציביליזציה האנושית כעל עץ ובו ענפים רבים, ובהם התפלגויות משנה לעוד ועוד התפצלויות, שכולן חלק מן העץ.
היכולת להתבונן על האנושות מנקודת המבט הזו, מעוררת את ההכרה כי האנושות הינה קהילה אחת גדולה, שיש לה גזע אחד, ושורשים מגוונים המחברים אותה אל כדור הארץ ואל הביוספרה – המרחב המגוון של החיים עלי אדמות.
ואם האנושות היא קהילה אדירה ובה ענפים רבים המייצגים סוגים שונים של קהילות ותרבויות – הרי שלכל המגוון האנושי הזה יש מכנה משותף, כי הרי כל הרב-תרבותיות הזו היא חלק מאותו העץ, מאותה ממלכה.
התפיסה הזו היא הבסיס לחוסן חברתי שהוא קריטי לעתיד האנושות, מכיוון שהוא יוצר בסיס יציב לשיתופי פעולה ומערכות יחסים הרמוניות שמולידות יציבות, צמיחה ושגשוג.
חוסן חברתי זה, נובע מחוסן תודעתי וערכי שאותם נדרש לטפח באמצעות חניכה, וחשיפה למקורות השראה שמעצימים את הרוח האנושית, שהיא זו שמזינה כל היבט והיבט בחיים על פני האדמה.
החניכה לתבונה ואינטליגנציה רגשית, החיבור לערכים ולמשמעות והטיפוח של תפישת עולם הוליסטית ואוניברסלי, הם אלו שיבטיחו כי המשאב החשוב ביותר העומד לרשותנו כציביליזציה, ימשיך להתקיים ולתפקד כתשתית יציבה והרמונית לשגשוג וצמיחה תרבותית וחברתית של הקהילה האנושית כולה.
המעבר הגדול בו אנו מצויים, דוחף לתיקון התהליכים הללו ולמהלכים יזומים שמובילים לשיבה לטבע האוניברסלי הטמון בבני האדם, באמצעות שינוי תודעתי, החלמה וריפוי של מערכות היחסים בתוך הקהילה האנושית.
כדי שהאנושות תוכל לצמוח אל מעבר לתקופה בה אנו מצויים, לשגשג ולהיפתח לממדים חדשים של קיום ומימוש, עליה להשקיע בתודעה ובמערכות היחסים שבין אנשים ובין קהילות, לפוגג במודע את אשליית הנפרדות ולהחליף את הניכור בחיבור, ולהגדיר סדרי עדיפויות חדשים והיררכיה של ערכים באמצעות הגדרה והסכמה על ערכי-על המקובלים על כלל הקהילות האנושיות ומקבלים קדימות ועדיפות על פני ערכים מגזריים, או מקומיים.
התקופה בה אני חיים דורשת מאיתנו כציביליזציה להמיר את השפה המפרידה, הפונקציונלית והאינטרסנטית בשפה של יחסים ערים וקשרים-חיים: שפה שבוראת מחדש את מערכת היחסים בין אדם לעצמו, בין אדם לרעהו ובין אדם למארג החיים הרחב שבתוכו הוא מתקיים.
וכאשר האדם שב ומכיר בכך שהוא מרכיב ייחודי ואינדיבידואלי במערכת הרמונית גדולה ממנו, שדרכה פועם הקיום כולו - הוא מתחבר למארג הקשרים החיים שמתפקד כנחיל.
סופר אורגניזם שמזין את כלל חלקיו, מעניק להם חוויה של משמעות, ערך, ביטחון ואפשרויות לבוא לכדי ביטוי מתוך נתינה וקבלה, התעצמות והעצמה, תרומה והיתרמות.
והכל מתוך חוויה של שייכות טבעית שאין עליה עוררין, שאינה מוטלת בספק.
