השימוש במונח ״היוני”, מתייחס למושגים שפיתחה לוהאריה כחלק מן השפה הפילוסופית שלה.
זהו מושג המתאר עידן חדש בתולדות הקיום: מעבר אבולוציוני רחב, שבו האנושות וכדור הארץ נפתחים לחוקיות חדשה ולאפשרויות חדשות של תודעה, חיים ומימוש.
על פי לוהאריה, ״העידן ההיוני״ הוא עידן–על שפותח פרק חדש בתולדות הקיום והיקום, ומייצג את השלב האבולוציוני הבא של כלל הבריאה ובתוכה האנושות.
אנחנו רגילים לחשוב שהעולם “עשוי חומר”: מוצק, קשיח, עובד לפי חוקים קבועים, ואנחנו בעיקר מגיבים למה שקורה לנו.
אבל מה אם אנחנו נמצאים בתקופה שבה החומר עצמו משנה מצב, כמו מעבר ממתכת אטומה נוקשה ומבודדת, אל חומר שנעשה מוליך גמיש ופתוח?
״העידן ההיוני” הוא השם שלוהאריה נותנת לשלב החדש הזה: שלב שבו המציאות נהיית פחות “סגורה” ויותר “פתוחה” למשמעות, לתודעה, לכיוון וליצירה.
בתנועה הזו, החוקיות הקודמת של התנהגות החומר אינה נעלמת, אלא מתווספת אליה שכבה חדשה שמפעילה את החומר מבפנים.
בתוך המעבר הזה אנשים רבים מרגישים פירוק של מה שהכירו, לצד אפשרות חדשה: להשתחרר ממסלולים החוזרים על עצמם באופיין של מעגל סגור ולהיכנס לשלב שבו ההתפתחות מתרחשת באופיין של ספירלה פתוחה, שאין עליה תקרת זכוכית.
“יינון” הוא מושג מתחום המדעים, שלוהאריה עושה בו שימוש כמטאפורה וכצופן לתהליך קוסמי ותודעתי על מנת לתאר את ”העידן ההיוני”.
בכימיה ובפיזיקה יינון (Ionization) הוא תהליך שבו אטום או מולקולה מאבדים או מקבלים אלקטרונים ובכך הופכים ל־יון: חלקיק טעון חשמלית.
המשמעות של זה היא שחומר שעובר יינון מתנהג אחרת, ומשהו בו משתנה: האטומים או המולקולות כבר אינם “ניטרליים”, אלא נעשים טעונים חשמלית (יונים), ולכן מתחילים להגיב אחרת לסביבה.
חומר כזה נעשה רגיש יותר לשדות חשמליים ומגנטיים, יכול להוליך זרם בצורה שונה וגם להיכנס לתגובות כימיות ביתר קלות או באופן שונה, משום שהמטענים החשמליים משפיעים על האופן שבו חלקיקים נמשכים, נדחים ומתחברים.
אפשר לומר שהחומר המיונן הופך גמיש ופתוח יותר לשינויים.
בקצה הסקאלה של תהליך יינון, כאשר יש כמות גדולה של יונים ואלקטרונים חופשיים, החומר עובר למצב צבירה מיוחד שנקרא פלזמה: זהו מצב שבו החומר לא מתנהג רק כאוסף חלקיקים, אלא גם כמו שדה פעיל שמגיב בעוצמה לכוחות חשמליים ומגנטיים.
כוכבים בנויים ברובם מפלזמה, וגם תופעות כמו זוהר הקוטב (אורורה) קשורות לאינטראקציה בין פלזמה לשדה המגנטי של כדור הארץ.
איך כל זה מתחבר לעידן ההיוני?
במונח ״העידן ההיוני״, לוהאריה משתמשת במושג ה-“יינון” כדי לתאר שינוי מצב של החומר החי ושל מערכת המציאות.
כפי שבמדע יינון הוא מעבר של חומר למצב “טעון” שיש לו חוקיות אחרת, תגובה אחרת והתנהגות אחרת – כך בעידן ההיוני החומר החי עובר תהליך של “טעינה” באינטליגנציה של המקור ממנו נובעים החיים התבוניים באשר הם.
זוהי לאו דווקא טענה פיזיקלית מילולית שלפיה ”האטומים בגוף עוברים יינון” (למרות שבטבע יינון מתרחש כל הזמן), אלא תיאור של מעבר מחוקיות אחת לאחרת:
לכן “חומר היוני” הוא חומר שהפוטנציאל שלו מתרחב: הוא “מוליך” תודעה באופן מהיר הרבה יותר, הוא “רגיש” יותר למשמעות לכיוון ולכוונה, וניתן לעיצוב בדרכים חדשות, באמצעות יחסי גומלין מודעים, שאותם לוהאריה מתארת במודלים השונים שפיתחה, המתארים את השינוי בפוטנציאל של המין האנושי ושל כדור הארץ. המעבר הגדול, שאותו מתארת לוהאריה, הולך ומתבסס בתקופה בה אנו חיים, על כל התמורות החברתיות, הפוליטיות, הכלכליות והטכנולוגיות המתחוללות בה ודוחפות לשינוי עומק בכל מה שהכרנו.
תקופת המעבר הגדול שבה אנחנו מצויים, מובילה אל העידן ההיוני.
זהו מעבר אוניברסלי, המתקיים לא רק על פני ציר הזמן הליניארי כאן על פני האדמה, אלא גם בין פרקים בתולדות הקוסמוס. זהו מעבר בין עידני–על, שבמהלכו עידן אחד מסתיים ואחר הולך ומתבסס במקביל.
העידן ההיוני מתאר שלב התפתחותי מתקדם, שבו האנושות תחצה סף אבולוציוני וטכנולוגי, ותחשף לסקאלה חדשה של אפשרויות הגשמה ומימוש, שנמצאו עד כה מעבר לתקרת הזכוכית של התודעה, התפישה וההכרה הקולקטיבית.
העידן ההיוני מתאפיין בהאצה טכנולוגית מהירה ולצדה שינוי באופן שבו האנושות תופשת את עצמה ואת החיים על פני האדמה. זוהי אפשרות להסרה של תקרת הזכוכית בין האדם לבין מהותו, ומעבר לחברה אוניברסלית.
אנחנו משתמשים בקוקיז! האתר עושה שימוש בקוקיז לצרכי תפעול, מדידה ושיווק. ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.
